יוני (מימין) ויאיר רוזנטל, כשופטים. צילום: הדר ואן קולא
קשה להפריד תאומים, והמסלול של יאיר ויוני רוזנטל מתקדם לגמרי עקב לצד אגודל. הם התפתחו יחד כשחקני כדוריד במחלקת הנוער של מכבי ראשל"צ. שיחקו יחד באותה קבוצה ברמת בוגרים בהפועל ר"ג (יחד עם האח הבכור, אריאל). אימנו יחד בר"ג, קבוצות ילדים ונערים, ואחרי שפרשו - הם על מסלול חדש יחד. מקריירת משחק ואימון, הם החלו את דרכם כשופטי כדוריד, ואמש שפטו את משחקם השלישי יחד כזוג שופטים (במסגרת גביע ברנר, בין קבוצות הליגה הלאומית של רמה"ש וחולון).
יאיר אומנם הקדים את יוני שהלך בעקבותיו, אבל הדרך התחברה ועוד תתעצם, והם מאמינים שעוד העונה גם תגיע ההזדמנות לשפוט בליגת העל - בה הם שיחקו עד לא מזמן. אגב, לרוע מזלם, קריירת שיפוט בינלאומית הם כנראה פספסו, מאחר וניתן לרשום שופטים עד גיל 31 (והתאומים לבית רוזנטל כבר בני 32).
מעבר לפיקנטריה המשפחתית ("באירופה יש גם זוגות של אחים ואני חושב שאפילו תאומים"), מסקרן לדעת, איך מה שרואים מכאן לא רואים משם, ובכלל על ההתמודדות וגם הערך המוסף של שחקני עבר שיכול להוסיף ולקדם את תחום השיפוט.
"אני התחלתי שנה וחצי לפני יוני", מספר יאיר, ויוני ממשיך: "אצלי זה ממש לא היה בתכנון, אבל יאיר נכנס לזה כבר לפני כשלוש שנים. לאונרד ינקו לקח אותו, והכניס אותו לעניינים. כאשר פרשתי, יאיר וינקו זרקו את זה בצחוק - ואמרתי 'למה לא? זה יכול להיות מעניין, להישאר בענף כשופט. עברתי קורס שופטים, והתחלתי לשפוט לצד אורן איטין. העונה כבר החליטו שצברנו ניסיון, וציוותו אותנו כזוג לכל דבר. נוער, לאומית, נשים, ואני מאמין שעוד נקבל העונה משחק בליגת העל לגברים".
"המעבר הוא מאוד קשה בראש בהתחלה. תחום השיפוט מאוד מאתגר וכיף עבורי, אבל הוא שונה מאוד מאשר להיות שחקן. הבדל של שמיים וארץ", ממשיך יאיר. "ברמת החשיבה, כל מי ששיחק כדוריד בעבר, יש לו יתרון מסוים. מעבר לחוקת הכדוריד, יש דברים שתוך כדי משחק, אתה מבין ורואה קצת אחרת. למשל שחקן פינה שעולה ויודע איזה נגיעה להוציא ממנה פנדל. כשופט, אתה גם מגלה שאפילו שחקני כדוריד בוגרים, לא בקיאים בכל החוקה. פתאום אתה מבין למה שרקו דברים נגדך בעבר, שנראים לך עכשיו כל כך ברורים. אתה יכול גם להבין יותר את השחקנים, ולדעת לאכול נכון יותר את המאמנים, יושבי הראש, וכשזה נכנס גם לשיפוט זוגי - זה בכלל יתרון. ככל שהזוגיות נכונה יותר, אתה תראה מקצועיות רבה יותר. ברור שאי אפשר להוציא את המשוואה שאנחנו תאומים, ועברנו יחד 32 שנה של הרבה ניסיון, במגרשים ומחוצה להם. בהבנה, מספיק לנו מבט עיניים כדי להבין ולקבל החלטות. אומרים שתאומים לפעמים מרגישים אחד את השני. זה כל כך נכון, ובמגרש יש המון סיטואציות, שאנחנו מפנים מבט כדי לאשר את מה שהיה שם. זה מרגיש לנו כבר כזוגיות טובה ובריאה".
התאומים חוגגים זכייה בגביע עם הפועל ר"ג. צילום מהאלבום המשפחתי
"אחרי שתיים וחצי עונות שעשיתי מסלול עם לאונרד ינקו הגדול, שמגיע לו פרגון ענק - כי הוא לגמרי מנטור וזה שמשך אותי, למדתי המון. אין לי ספק, שהכדוריד בישראל מאוד ישמח לקבל שופטים שעברו לפני כן משהו בענף. לא תמיד זה חייב להיות 25 שנה ניסיון כמוני או כמו יוני כשחקנים. אני ממש ממליץ, ואותי באופן אישי זה גם השאיר במשפחת הכדוריד, כי לא בטוח שהייתי ממשיך להיות בעניינים אחרי שהפסקתי להיות שחקן פעיל. אני רואה גם את הדברים מעבר, זה לא רק עניין של לשרוק על צעדים או להרחיק, שופט הוא גם מחנך, במיוחד במשחקי ילדים. יש המון משחקים, שאני תופס ילד, מסביר ומכוון אותו. זה הבסיס של הכדוריד, ואפשר תוך שיפוט גם לחנך ילדים. זה כיוון טוב, ואני בעצמי כבר הבאתי שני חברים ששיחקו בעברם לשיפוט. אני יודע שיש שחקנים שמפחדים לעשות את המעבר, כי זה קשה להפריד בראש בין שחקן לבין שופט. עבורם, כדוריד זה להרגיש את הכדור, את המשחק האגרסיבי, את המקום להתפרק על המגרש. וזה שופט מאשר לבוא ולנהל חוקה על המגרש".
יאיר (מימין) ויוני. עוד פרק לתפארת משפחת רוזנטל הנפלאה
"המטרה להשתפר, לתרום להעלאת רמת השיפוט ולהיות צמד מוביל בליגת העל"
יוני: "זה כל כך נכון המשפט מה שרואים מכאן לא רואים משם. זה קוריוז, אבל כילדים גם אני וגם יאיר היינו קצת בעייתיים עם שופטים. היום, אני מבין שזה לא כזה פשוט לשפוט. בהתחלה זה היה לי קצת הזוי. בכל זאת, כולם מכירים אותי מהתחום כשחקן וקצת כמאמן, ומאוד הופתעו לראות אותי בצד השני. האסימון ירד לי לא מזמן, כאשר שפטתי באולם ברביבים, ואני עוד רואה על הקיר את הפוסטר שלי כשחקן מכבי ראשל"צ. מצד אחד, אומר לעצמי איפה אני היום ואיפה הייתי לפני שנתיים. בכל זאת, התמודדתי על אליפויות, תארים, ומכבי ראשל"צ לא הייתה על הדרך. היום זה כבר ממש כיף לשפוט. אנחנו מתקדמים לאט לאט. עוזרים לנו הרבה, יורם פרץ, יאיר דורנפלד שמבקר וחונך אותנו. יצא לנו לשבת עם אלי חכמון לתיאום ציפיות. אנחנו רוצים לשפוט בליגת העל. כמובן להשתפר ולתרום להעלאת רמת השיפוט. מאוד רצינו שיפוט בינלאומי, אבל כנראה שאיחרנו קצת את הרכבת. המטרה היא שנהיה צמד שופטים מוביל בליגת העל".
איך מתמודדים על כל ההערות, שלא לדבר צעקות ודברים קשים יותר שלעיתים נזרקים, מהיציע וגם מהמגרש?
יוני: "האמת, שלוקח זמן להתרגל, שפתאום 'מאחלים' לך תוך כדי ואחרי משחק, אבל הרוב המוחלט של האנשים מכבדים אותנו. אולי בגלל שהם מכירים אותנו הרבה שנים, כשחקנים, כמאמנים, כקולגות. עם חלקם שיחקנו יחד או מולם. האמת שלאחרונה יצא לי לשפוט דרבי, של נערים, ושפטתי לבד. זה היה די קשה, ובסיום אמא שלי ניגשה אלי ואמרה לי - 'אם יגידו לך השופט בן זונה, אני קופצת על מישהו'. יש הרבה אומציות בספורט. שופטים לוקחים החלטות מכריעות לעיתים. כמובן שאנחנו מנסים שיהיו כמה שפחות טעויות, אבל גם כשחקן צעקו לי. אני עושה את הנתק המוחלט ומתרכז רק בשיפוט, ובסיום מתנתק מזה בדיוק כפי שהייתי כשחקן".
התאומים (במרכז אור יוסיפון) כששיחקו יחד בקבוצת המשנה של מכבי ראשל"צ
"לאריאל זה מרגיש לו קצת אחרת בראש לשפוט"
אגב, את האח, אריאל, שמשחק בקבוצה השנייה של מכבי ראשל"צ בליגה הלאומית, אסור להם לשפוט. "זרקתי לאריאל כבר כמה פעמים, בוא תצטרף. תעשה קורס שיפוט, אבל זה מרגיש לו קצת אחרת בראש - אולי גם בגלל שהיה שחקן מוביל בנבחרת ישראל ובמעמדים גבוהים של הופעות בינלאומיות. כרגע זה לא מדגדג לו, אלא להחזיק בכדור עוד שנה-שנתיים, אבל מי יודע מה יהיה בעתיד?", משתף יאיר.
וכן, כתאומים, הם צמודים-צמודים בחיים, שגם מחוץ לכדוריד. בעיסוקם הראשי - יוני משמש כמנהל פרויקטים בתחום החשמל ותאורת חוץ, כולל במגרשי ספורט. יאיר משמש כמנהל מכירות וסוכן שטח, אבל הם מתחברים לעוד עיסוק משותף "כמובן, יש לנו חברה של אמפנדס, זה עסק משפחתי יחד עם אריאל. בכל זאת, זה החלק הארגנטיני שלנו. פעם זה היה גם בעסקי הבילוי והפנאי. היה לנו את ה'לה-רוזה' בר מסעדה, ששימש גם מפגש לאנשי הכדוריד בראשל"צ, אבל ללא ספק העולם שלנו כתאומים הוא לגמרי מקביל, וזה כיף".
