צילומים באדיבות - ארלנגן - HC Erlangen
אנחנו במפה, והתחנה האחרונה שלנו במסע הליגיונרים היא בארלנגן מהבונדסליגה הגרמנית – קבוצתו של מקשר נבחרת ישראל דניאל מוסינדי, שפותח בה את עונתו השנייה.
מוסינדי, שיוביל את נבחרת העתודה של ישראל באליפות אירופה עד גיל 20 בינואר, ינסה בעונה הזו לבנות את מעמדו בסגל הראשון של ארלנגן. האתגר מבחינתו הוא רב בעקבות שינויים שהתבצעו הקיץ - וכוללים את ביסוס הקו האחורי של הקבוצה ושאיפותיה לשנות כיוון - לטפס מהתחתית אל הצמרת.
תמונת מצב ברורה יהיה אפשר לקבל בקרוב, שכן ארלנגן כאמור עוברת משלב ההכנות הראשוניות לסדרה של משחקי אימון שתחל היום מול גומרסבאך, ותימשך בשבועות הקרובים בין היתר מול אסן, רימפאר (של יונתן דיין), שטוטגרט ונבחרת שוייץ. "הנחנו את אבני היסוד בשלב הראשון של ההכנה, אחרי הפסקה ארוכה, והשחקנים מתרגלים לאט לאט לעומסים גבוהים יותר. בשבועות הקרובים המיקוד יהיה יותר ויותר על עבודת הצוות", הבהיר המאמן מייקל האס.
מוסינדי כאמור הגיע בקיץ הקודם כהבטחה לארלנגן, אחרי עונת פריצה בגיל 18 במ.כ חולון ובנבחרת הנוער. בשלב הראשון המטרה הייתה לשלב אותו בקבוצת המשנה של המועדון, שמשחקת בליגה השלישית כדי שיצבור ניסיון. סיטואציה של פציעות בסגל הבכיר, לצד יכולת טובה של מוסינדי (כולל משחק שבו כבש 8 שערים), הובילו אותו אל הסגל הראשון – לדקות ושערים ראשונים בבונדסליגה (כולל צמד שערים מול קיל בחודש פברואר). ביניהם הוא גם עבר פציעה. אחר כך, פעילות הכדוריד בגרמניה נעצרה עם פרוץ משבר הקורונה.
בכך, מוסינדי שביסס את מעמדו בשנה האחרונה בנבחרת הלאומית של ישראל - הפך לאחד מ-4 שחקנים ישראלים ששיחקו בבונדסליגה (קדמו לו חן פומרנץ, אבישי סמולר ויונתן דיין), שעדיין נחשבת לליגה האיכותית בעולם הכדוריד. זה הישג לכישרון הענק שבינואר ימלאו לו 20.
* * *
מועדון הכדוריד של ארלנגן, בתצורתו הנוכחית, מהווה איחוד של שתי קבוצות מקומיות שנוצר לפני כמעט 20 שנה, בעקבות קשיים כלכליים (שגם חזרו ב-2010). בשנת 2014 עלה המועדון לליגה הראשונה, ירד לשנייה, ושב לבמה הראשית.
מאז ארלנגן נמצאת בקו התפתחות, כאשר בעונה שעברה, למרות חוסר ההצלחה בליגה, ממוצע הקהל הביתי עמד על 5033 צופים. בהחלט מרשים עבור קבוצה מעיר בת כ-100 אלף תושבים, הממוקמת בבאווריה, כ-20 ק"מ צפונית לעיר נירנברג - בה היא גם משחקת (לשתי הערים יש גם אוניברסיטה משותפת, שעפ"י הנתונים לומדים שם בשנה כ-40 אלף סטודנטים).
על המגרש, זו הייתה כאמור עונה פחות מוצלחת שנעצרה כשהקבוצה בתחתית. במהלך הקיץ, המאמן האס בנה מחדש את הסגל, ובקו האחורי שלו הוא הופך ליותר ויותר צפוף ומורכב משחקנים איכותיים ומנוסים בהם אנטוניו מצנר, ניקו בודל, מלצר בנדיקט, סטפן פאת', שיימי איביץ' וסימון ג'פסון. חלק מהשחקנים הם בעלי עבר בינלאומי עשיר.
פאת', שהגיע מריין נקר לוון ושיחק בעברו בפוקסה ברלין ובווצלאר, הוא בעל 79 הופעות בנבחרת הגרמנית. ג'פסון (2.03 מ') הוא מקשר נבחרת שבדיה (59 הופעות) שהגיע מפלנסבורג. בודל ערך את הופעת הבכורה שלו לפני למעלה משנה בת"א מול נבחרת ישראל. על הבלטה של מוסינדי, יש את מצנר שמתנשא לגובה של 2.07 מ', ואת איביץ' הקרואטי.
זו רשימה חלקית. ניקולאי לינק נבחר לקפטן, יחד עם פטר אוברבי, פיבוט נבחרת נורבגיה – שהיה שותף עם נבחרתו לסגנות אליפות עולם, בשתי האליפויות האחרונות, ולהגעה למקום השלישי באליפות אירופה האחרונה. כשמביטים על יתר העמדות, אפשר לראות שארלנגן קבוצה מנוסה עם איכויות. בשער מתחרים השוער מרטין זימר, שהגיע מפוקסה ברלין (עם 15 הופעות בנבחרת גרמניה – ושיחק בעבר עם חן פומרנץ בהאם), והסלובני הבינלאומי, קלמן פרלין.
איך אתה מסכם את העונה הראשונה?
"זו הייתה התנסות חדשה עבורי, ולמען האמת הציפיות ממני לא היו ממש גבוהות בהתחלה. המטרה שלי הייתה ללמוד כמה שיותר, להשתלב. התחלתי עם הקבוצה השנייה בליגה השלישית, ותוך כדי השתלבתי באימונים עם הקבוצה הראשונה. קיבלתי כמה הזדמנויות לשחק, ולדעתי הוכחתי בהן מה אני יכול לתרום. כל פעם שהייתי על המגרש היו לי פעולות טובות, אבל בסופו של דבר זו הייתה גם עונה קצרה שהסתיימה עם הקורונה ולקבוצה עצמה פחות הלך וסיימנו במקום ה-14".
מה הציפיות שלך לעונה השנייה?
"להשתלב יותר בקבוצה הראשונה. אני מיועד להיות בסגל, ובמקביל לעשות לפחות אימון אחד ומשחק עם הקבוצה השנייה. כרגע הדברים פחות ברורים, כי גם הצטרפו שחקנים חדשים עם רזומה והמטרה של הקבוצה היא לשנות כיוון ולהתמודד על מקום בפליאוף העליון. על העמדה שלי נשארו שני המקשרים, כך שצריך לראות מה יהיו התוכניות של המאמן לגבי. כמו שזה נראה כרגע, אני עדיין לא בורג משמעותי, כך שאמתין להזדמנויות שיגיעו".
החוזה שלך מסתיים בעוד שנה, יש מחשבה לצאת למקום אחר לקבל יותר דקות?
"מצד אחד אני רוצה לשחק כמה שיותר, ומצד שאני אני לא יודע כמה זה נכון עבורי הסיטואציה הנוכחית, אבל בסופו של דבר זה תהליך טבעי של התפתחות של שחקן בגילי. החוזה שלי מסתיים בסוף השנה הזו, כך שבעונה הזו אהיה בוודאות בארלנגן. המשימה להשתלב היא לא קלה, בטח שנבנתה כאן קבוצה מושקעת עם שחקנים מנוסים, אבל אני רואה בזה אתגר גדול עבורי ואמשיך לעבוד קשה. הלאה? כמובן שהייתי רוצה למצוא את עצמי תוך שנתיים כשחקן משפיע יותר, מעורב יותר, ולקבל הרבה יותר דקות משחק".
"המועדון עצמו מאוד מאוד מקצועני ומסודר. אנחנו מקבלים את כל המעטפת שדרושה לנו כדי להצליח. אנחנו משחקים בארנה בנירנברג, ויש סביב הקבוצה קהל גדול. במשחקים חשובים מגיעים כ-7000 צופים, ובדרך כלל הממוצע במשחקי הבית עומד על מעל 5000. המועדון משחק די הרבה שנים בנירנברג. האימונים עצמם מתבצעים כאן בארלנגן. זה עיר יפה, שקטה, יש פה המון צעירים שלומדים באוניברסיטה. הקבוצה כאן נמצאת במרכז העניינים בעיר, כי אין מסביב יותר מדי קבוצות כדוריד. אין כאן גם קבוצת כדורגל, כך שהאהדה סביב המועדון גדולה".
מוסינדי מתפעל: "זה כיף לחוות את תרבות הספורט כאן. ביום של משחק, האוהדים מסתובבים בעיר עם התלבושות. משפחות שלמות, והם עושים את הדרך לנירנברג ברכבים וברכבות. בעונה שעברה, כשניצחנו, בכלל הייתה אווירה כיפית. השחקנים היו יושבים בסיום על הפרקט, והאוהדים היו שרים לכל שחקן והיינו רוקדים איתם".
לפחות אתה קרוב לחבר'ה הישראלים.
"כן, קרוב יותר ליונתן שהוא שעה ממני, וגם לא רחוק משניר שהוא שעה וחצי. אנחנו נפגשים כמעט כל סוף שבוע. במהלך השבוע, אני נמצא בעיקר עם החבר'ה היותר צעירים מהקבוצה השנייה, אבל מה שבאמת חשוב עבורי הוא להתרכז נטו בכדוריד ולהתקדם".
מוסינדי, מהתקוות הגדולות של נבחרת ישראל, במפגש מול גרמניה לפני למעלה משנה.
צילום: הדר ואן קולא
אנחנו במפה, והתחנה האחרונה שלנו במסע הליגיונרים היא בארלנגן מהבונדסליגה הגרמנית – קבוצתו של מקשר נבחרת ישראל דניאל מוסינדי, שפותח בה את עונתו השנייה.
מוסינדי, שיוביל את נבחרת העתודה של ישראל באליפות אירופה עד גיל 20 בינואר, ינסה בעונה הזו לבנות את מעמדו בסגל הראשון של ארלנגן. האתגר מבחינתו הוא רב בעקבות שינויים שהתבצעו הקיץ - וכוללים את ביסוס הקו האחורי של הקבוצה ושאיפותיה לשנות כיוון - לטפס מהתחתית אל הצמרת.
תמונת מצב ברורה יהיה אפשר לקבל בקרוב, שכן ארלנגן כאמור עוברת משלב ההכנות הראשוניות לסדרה של משחקי אימון שתחל היום מול גומרסבאך, ותימשך בשבועות הקרובים בין היתר מול אסן, רימפאר (של יונתן דיין), שטוטגרט ונבחרת שוייץ. "הנחנו את אבני היסוד בשלב הראשון של ההכנה, אחרי הפסקה ארוכה, והשחקנים מתרגלים לאט לאט לעומסים גבוהים יותר. בשבועות הקרובים המיקוד יהיה יותר ויותר על עבודת הצוות", הבהיר המאמן מייקל האס.
מוסינדי כאמור הגיע בקיץ הקודם כהבטחה לארלנגן, אחרי עונת פריצה בגיל 18 במ.כ חולון ובנבחרת הנוער. בשלב הראשון המטרה הייתה לשלב אותו בקבוצת המשנה של המועדון, שמשחקת בליגה השלישית כדי שיצבור ניסיון. סיטואציה של פציעות בסגל הבכיר, לצד יכולת טובה של מוסינדי (כולל משחק שבו כבש 8 שערים), הובילו אותו אל הסגל הראשון – לדקות ושערים ראשונים בבונדסליגה (כולל צמד שערים מול קיל בחודש פברואר). ביניהם הוא גם עבר פציעה. אחר כך, פעילות הכדוריד בגרמניה נעצרה עם פרוץ משבר הקורונה.
בכך, מוסינדי שביסס את מעמדו בשנה האחרונה בנבחרת הלאומית של ישראל - הפך לאחד מ-4 שחקנים ישראלים ששיחקו בבונדסליגה (קדמו לו חן פומרנץ, אבישי סמולר ויונתן דיין), שעדיין נחשבת לליגה האיכותית בעולם הכדוריד. זה הישג לכישרון הענק שבינואר ימלאו לו 20.
* * *
מועדון הכדוריד של ארלנגן, בתצורתו הנוכחית, מהווה איחוד של שתי קבוצות מקומיות שנוצר לפני כמעט 20 שנה, בעקבות קשיים כלכליים (שגם חזרו ב-2010). בשנת 2014 עלה המועדון לליגה הראשונה, ירד לשנייה, ושב לבמה הראשית.
מאז ארלנגן נמצאת בקו התפתחות, כאשר בעונה שעברה, למרות חוסר ההצלחה בליגה, ממוצע הקהל הביתי עמד על 5033 צופים. בהחלט מרשים עבור קבוצה מעיר בת כ-100 אלף תושבים, הממוקמת בבאווריה, כ-20 ק"מ צפונית לעיר נירנברג - בה היא גם משחקת (לשתי הערים יש גם אוניברסיטה משותפת, שעפ"י הנתונים לומדים שם בשנה כ-40 אלף סטודנטים).
על המגרש, זו הייתה כאמור עונה פחות מוצלחת שנעצרה כשהקבוצה בתחתית. במהלך הקיץ, המאמן האס בנה מחדש את הסגל, ובקו האחורי שלו הוא הופך ליותר ויותר צפוף ומורכב משחקנים איכותיים ומנוסים בהם אנטוניו מצנר, ניקו בודל, מלצר בנדיקט, סטפן פאת', שיימי איביץ' וסימון ג'פסון. חלק מהשחקנים הם בעלי עבר בינלאומי עשיר.
פאת', שהגיע מריין נקר לוון ושיחק בעברו בפוקסה ברלין ובווצלאר, הוא בעל 79 הופעות בנבחרת הגרמנית. ג'פסון (2.03 מ') הוא מקשר נבחרת שבדיה (59 הופעות) שהגיע מפלנסבורג. בודל ערך את הופעת הבכורה שלו לפני למעלה משנה בת"א מול נבחרת ישראל. על הבלטה של מוסינדי, יש את מצנר שמתנשא לגובה של 2.07 מ', ואת איביץ' הקרואטי.
זו רשימה חלקית. ניקולאי לינק נבחר לקפטן, יחד עם פטר אוברבי, פיבוט נבחרת נורבגיה – שהיה שותף עם נבחרתו לסגנות אליפות עולם, בשתי האליפויות האחרונות, ולהגעה למקום השלישי באליפות אירופה האחרונה. כשמביטים על יתר העמדות, אפשר לראות שארלנגן קבוצה מנוסה עם איכויות. בשער מתחרים השוער מרטין זימר, שהגיע מפוקסה ברלין (עם 15 הופעות בנבחרת גרמניה – ושיחק בעבר עם חן פומרנץ בהאם), והסלובני הבינלאומי, קלמן פרלין.
איך אתה מסכם את העונה הראשונה?
"זו הייתה התנסות חדשה עבורי, ולמען האמת הציפיות ממני לא היו ממש גבוהות בהתחלה. המטרה שלי הייתה ללמוד כמה שיותר, להשתלב. התחלתי עם הקבוצה השנייה בליגה השלישית, ותוך כדי השתלבתי באימונים עם הקבוצה הראשונה. קיבלתי כמה הזדמנויות לשחק, ולדעתי הוכחתי בהן מה אני יכול לתרום. כל פעם שהייתי על המגרש היו לי פעולות טובות, אבל בסופו של דבר זו הייתה גם עונה קצרה שהסתיימה עם הקורונה ולקבוצה עצמה פחות הלך וסיימנו במקום ה-14".
מה הציפיות שלך לעונה השנייה?
"להשתלב יותר בקבוצה הראשונה. אני מיועד להיות בסגל, ובמקביל לעשות לפחות אימון אחד ומשחק עם הקבוצה השנייה. כרגע הדברים פחות ברורים, כי גם הצטרפו שחקנים חדשים עם רזומה והמטרה של הקבוצה היא לשנות כיוון ולהתמודד על מקום בפליאוף העליון. על העמדה שלי נשארו שני המקשרים, כך שצריך לראות מה יהיו התוכניות של המאמן לגבי. כמו שזה נראה כרגע, אני עדיין לא בורג משמעותי, כך שאמתין להזדמנויות שיגיעו".
החוזה שלך מסתיים בעוד שנה, יש מחשבה לצאת למקום אחר לקבל יותר דקות?
"מצד אחד אני רוצה לשחק כמה שיותר, ומצד שאני אני לא יודע כמה זה נכון עבורי הסיטואציה הנוכחית, אבל בסופו של דבר זה תהליך טבעי של התפתחות של שחקן בגילי. החוזה שלי מסתיים בסוף השנה הזו, כך שבעונה הזו אהיה בוודאות בארלנגן. המשימה להשתלב היא לא קלה, בטח שנבנתה כאן קבוצה מושקעת עם שחקנים מנוסים, אבל אני רואה בזה אתגר גדול עבורי ואמשיך לעבוד קשה. הלאה? כמובן שהייתי רוצה למצוא את עצמי תוך שנתיים כשחקן משפיע יותר, מעורב יותר, ולקבל הרבה יותר דקות משחק".
שתף קצת על המקום, המועדון, האווירה מסביב?
"המועדון עצמו מאוד מאוד מקצועני ומסודר. אנחנו מקבלים את כל המעטפת שדרושה לנו כדי להצליח. אנחנו משחקים בארנה בנירנברג, ויש סביב הקבוצה קהל גדול. במשחקים חשובים מגיעים כ-7000 צופים, ובדרך כלל הממוצע במשחקי הבית עומד על מעל 5000. המועדון משחק די הרבה שנים בנירנברג. האימונים עצמם מתבצעים כאן בארלנגן. זה עיר יפה, שקטה, יש פה המון צעירים שלומדים באוניברסיטה. הקבוצה כאן נמצאת במרכז העניינים בעיר, כי אין מסביב יותר מדי קבוצות כדוריד. אין כאן גם קבוצת כדורגל, כך שהאהדה סביב המועדון גדולה".
מוסינדי מתפעל: "זה כיף לחוות את תרבות הספורט כאן. ביום של משחק, האוהדים מסתובבים בעיר עם התלבושות. משפחות שלמות, והם עושים את הדרך לנירנברג ברכבים וברכבות. בעונה שעברה, כשניצחנו, בכלל הייתה אווירה כיפית. השחקנים היו יושבים בסיום על הפרקט, והאוהדים היו שרים לכל שחקן והיינו רוקדים איתם".
לפחות אתה קרוב לחבר'ה הישראלים.
"כן, קרוב יותר ליונתן שהוא שעה ממני, וגם לא רחוק משניר שהוא שעה וחצי. אנחנו נפגשים כמעט כל סוף שבוע. במהלך השבוע, אני נמצא בעיקר עם החבר'ה היותר צעירים מהקבוצה השנייה, אבל מה שבאמת חשוב עבורי הוא להתרכז נטו בכדוריד ולהתקדם".
מוסינדי, מהתקוות הגדולות של נבחרת ישראל, במפגש מול גרמניה לפני למעלה משנה.
צילום: הדר ואן קולא
