צילום: סורין פנה, איגוד הכדוריד
יונתן דיין יציין בעונה הקרובה נתון שיא מעניין - הוא יהיה הישראלי הראשון שירשום עונה שמינית בגרמניה, כולן ברציפות, חלקן בבונדסליגה הראשונה (61 הופעות ו-60 שערים) ומרביתן בשנייה (131 הופעות ו-320 שערים), לאחר שהיום הוא חתם בבאלינגן, שתהיה קבוצתו הרביעית בקריירה בגרמניה (דרך שהחלה עם סיום פרויקט נבחרת הנוער של ישראל כשחתם במועדון המקומי שאירח את הפרויקט - גומרסבאך, נמשכה ברימפאר ובשלוש העונות האחרונות במדי האם).
כבר בעונה החולפת דיין השווה את שיאו של חן פומרנץ - שעמד על 7 עונות בכדוריד הגרמני. גם הן היו ברציפות. גם הן התחלקו בין הבונדסליגה הראשונה לשנייה (פומרנץ זכה להשתתף גם במשחק האולסטאר של הליגה הגרמנית). פומרנץ הוא עדיין השחקן הישראלי ששיחק הכי הרבה עונות בליגות אירופאיות (כשמצרפים לכך שנתיים בשוויץ ועוד 3 עונות בספרד), אבל כאשר דיין משלים את הנתון כבר בגיל 25 - מי יודע, גם הוא יוכל אולי להגיע לנתון המדהים הזה.
"זו דרך מיוחדת מאוד. לא תיארתי לעצמי שזה ייצא ככה, כשהגעתי לגומרסבך בגיל 17 מפרויקט נבחרת הנוער שנערך בגרמניה. חשבתי במושגים של ליהנות ולחוות כדוריד איכותי ואחר. לא חשבתי רחוק, אבל אני חיי ומתקדם עם החלום שלי", משתף דיין. "בתקופה הזו למדתי שאי אפשר לתכנן, אלא שהחיים מובילים אותך. זה לחלוטין לא ברור מאליו לפתוח עונה שמינית. אני רואה הרבה זרים שמגיעים לגרמניה, ולא תמיד קל להסתגל פה לכדוריד, שהוא איכותי ופיזי. בכלל למנטליות שהיא שונה. שמתי לעצמי מטרה, לשחק כדוריד מקצועני. להתקדם, ולעלות במדרגות שהצבתי. אני מבסוט. זה לא קל להיות רחוק מהבית. ברור שלא כולם יכולים לעשות את זה. מה זה הראה לי על עצמי? אפשר להגיד על כל אחד, שאם הוא באמת רוצה הוא יגיע... אבל זה הרבה מעבר להתמיד. לי זה בנה אופי, ששינה אותי. לעבור כנער מתבגר לגרמניה זה משנה אותך. אומרים שנהייתי יותר גרמני, ואני לוקח את זה בחלק הטוב של המילה. יש להם הרבה דברים חיוביים במנטליות. בעבודה קשה, בהתמדה, ואני גם שמח שבכל זאת הצלחתי לשמור על החלק שאני אוהב בישראליות שלי. אני הרבה יותר קר רוח מאשר דמיינתי. הרבה יותר מצליח לשמור על עצמי מאוזן ומאופק. זה עוזר לי כמובן בתור מרכז שצריך לשלוט בקצב המשחק ובשחקנים סביבי. זו רק דוגמא אחת".
דיין בקמפיין האחרון של נבחרת ישראל, מול רומניה. "מאמינים במסוגלות להעפיל לטורניר גדול ולהסיר את הקוף מהגב"
מאז ימי עידן מימון בתחילת המילניום בליגה השנייה בגרמניה בגופינגן ופולינגן, כמה וכמה ישראלים שיחקו בליגות הגרמניות (מי שמחזיק בשיא הופעות לישראלי בבונדסליגה הראשונה הוא אבישי סמולר, שהופיע 5 עונות במדי וצלאר ולמגו). לרשימה הזו אפשר לצרף את יהב שמיר, דניאל מוסינדי, יואב לומברוזו, נדב כהן, אלון אוברמן, תומר בודנהיימר ושניר נציה. מרביתם בוגרי הפרויקט בגרמניה, ודיין כאמור היה גם הראשון מבין שחקני הפרויקט שעשה את המעבר לבונדסליגה הבכירה. בעונה הקרובה הוא ירשום נתון נוסף יפה - מאתיים משחקים בגרמניה. זאת לצד, 'שיא' שיעדיף למחוק מהרזומה - ירידה של שתי ליגות עם קבוצתו האחרונה האם. הוא הצטרף אליה לפני שלוש שנים בליגה הבכירה, ירד איתה לליגה השנייה והעונה היא הסתבכה באופן מפתיע - ונשרה לליגה השלישית (בימים האחרונים דנים במנהלת הגרמנית באפשרות להרחבת הליגה ל-19 קבוצות, דבר שעשוי לשנות את גורלה של האם - הגם שהסיכוי לכך קטן, על פי הערכה של דיין).
חתמת במועדון עם פרופיל מעניין, בבאלינגן. אומנם הקבוצה כרגע בבונדסליגה השנייה, אבל לגמרי מועדון לגיטימי לבונדסליגה הבכירה.
"הם ירדו מהליגה הראשונה לפני שנתיים, אבל המטרה ברורה - לחזור לליגה הראשונה. זו לא משימה כזו פשוטה, כי יש המון קבוצות שרוצות לעלות לליגה הראשונה. הבונדסליגה השנייה היא לא ליגה צפויה. בהאם פתחנו את העונה בצמרת, הגענו למקומות הראשונים, אבל אח"כ הגיע גל של פציעות - והמשך העונה נראה כמו במגלשה. באלינגן הוא מועדון סופר מקצועני. יש אולם נהדר, אוהדים, אווירה מצוינת. מועדון שנמצא בחלק הדרומי של גרמניה. הם עולים לליגה הראשונה ויורדים, למרות שהיו לה כמה שנים שהם החזיקו בליגה הבכירה יחסית יפה. הם הגיעו בשנה שעברה לפיינל פור הגביע הגרמני. ניצחו קבוצות מהליגה הראשונה והשנייה. הפסידו למלסונגן וניצחו במשחק על המקום השלישי את ריין-נקר-לובן.
"אחרי שלוש שנים בהאם, כנראה שלא הייתי עושה את המעבר אם היינו נשארים בליגה. לא רציתי לשחק בליגה שלישית, וגם החוזה הסתיים - ובסופו של דבר יצא לי מעולה. באלינגן זה מועדון חזק מאוד. יותר מהאם, מכל הבחינות. אני שמח, כי כבר לא היו קבוצות ממש פנויות, ובגרמניה מתחימים שחקנים כבר מחודש ינואר. זו הזדמנות טובה עבורי שוב לשחק בטופ, ולנסות להגשים את השאיפה - לחזור לשחק בליגה הראשונה. יצא טוב, ואם המטרה הבאה תתגשם - זה יהיה מטורף וכיף. הליגה הראשונה היא רמה אחרת, עם הנאה מכדוריד שקשה לתאר במילים".
הגעת להאם, שהייתה בליגה הבכירה. הפרק שם בהיבט הרחב נראה כמו צניחה חופשית.
"לא בדיוק. דווקא בעונה שאחרי הירידה מהליגה הראשונה, היינו קרובים לחזור. סיימנו במקום השלישי והחמצנו עלייה. העונה, אני לא אגיד שלא רצינו להתמודד, אבל משהו השתנה. 7 שחקנים התחלפו. צוות מאמנים השתנה. התחלנו טוב. עד הפגרה הראשונה היינו במקומות המובילים, אבל אחר כך התחילה התפרקות. היא נבעה בעיקר מגל פציעות. 11 מתוך 17 שחקני סגל, כולל אני, נפצעו. עבורי זו הייתה העונה הכי מנחוסית מבחינת פציעות. באוקטובר נפצעתי בברך, ונאלצתי לעשות הפסקה של חודשיים עד פגרת החורף. אח"כ חזרתי להתאמן, עם פציעה במיניסקוס ועוד כמה דברים קטנים. משכתי כמה חודשים ואז נפצעתי בקרסול. הרבה חוסר מזל, כי אלו שתי פציעות שנגרמו דרך מגע של יריב. החמצתי לא רק משחקים בקבוצה, אלא גם את משחקי הנבחרת האחרונים. עכשיו אני עובד על זה כדי להיות בסדר".
שאתה מביט על כל השנים, וחווית את הבונדסליגה הבכירה והמשנית, במה ההבדלים מתבטאים?
"יש הבדל מאוד גדול. לא הייתי אומר תהומי. בעיקר בניסיון של השחקנים. ביכולות הפיזיות. ברמה הטקטית. בליגה השנייה יש המון שחקנים מצוינוים וקבוצות טובות. הזכרתי את המסע שבאלינגן עשתה בגביע כקבוצה מהליגה השנייה כדוגמא. יש שאומרים שהליגה הראשונה היא פי כמה וכמה ברמה, אבל הליגה השנייה היא גם ברמה גבוהה. אני מקווה שהבחירה בבאלינגן תסלול את החזרה שלי לליגה הראשונה".
"אחרי שלוש שנים בהאם, כנראה שלא הייתי עושה את המעבר אם היינו נשארים בליגה. לא רציתי לשחק בליגה שלישית, וגם החוזה הסתיים - ובסופו של דבר יצא לי מעולה. באלינגן זה מועדון חזק מאוד. יותר מהאם, מכל הבחינות. אני שמח, כי כבר לא היו קבוצות ממש פנויות, ובגרמניה מתחימים שחקנים כבר מחודש ינואר. זו הזדמנות טובה עבורי שוב לשחק בטופ, ולנסות להגשים את השאיפה - לחזור לשחק בליגה הראשונה. יצא טוב, ואם המטרה הבאה תתגשם - זה יהיה מטורף וכיף. הליגה הראשונה היא רמה אחרת, עם הנאה מכדוריד שקשה לתאר במילים".
הגעת להאם, שהייתה בליגה הבכירה. הפרק שם בהיבט הרחב נראה כמו צניחה חופשית.
"לא בדיוק. דווקא בעונה שאחרי הירידה מהליגה הראשונה, היינו קרובים לחזור. סיימנו במקום השלישי והחמצנו עלייה. העונה, אני לא אגיד שלא רצינו להתמודד, אבל משהו השתנה. 7 שחקנים התחלפו. צוות מאמנים השתנה. התחלנו טוב. עד הפגרה הראשונה היינו במקומות המובילים, אבל אחר כך התחילה התפרקות. היא נבעה בעיקר מגל פציעות. 11 מתוך 17 שחקני סגל, כולל אני, נפצעו. עבורי זו הייתה העונה הכי מנחוסית מבחינת פציעות. באוקטובר נפצעתי בברך, ונאלצתי לעשות הפסקה של חודשיים עד פגרת החורף. אח"כ חזרתי להתאמן, עם פציעה במיניסקוס ועוד כמה דברים קטנים. משכתי כמה חודשים ואז נפצעתי בקרסול. הרבה חוסר מזל, כי אלו שתי פציעות שנגרמו דרך מגע של יריב. החמצתי לא רק משחקים בקבוצה, אלא גם את משחקי הנבחרת האחרונים. עכשיו אני עובד על זה כדי להיות בסדר".
שאתה מביט על כל השנים, וחווית את הבונדסליגה הבכירה והמשנית, במה ההבדלים מתבטאים?
"יש הבדל מאוד גדול. לא הייתי אומר תהומי. בעיקר בניסיון של השחקנים. ביכולות הפיזיות. ברמה הטקטית. בליגה השנייה יש המון שחקנים מצוינוים וקבוצות טובות. הזכרתי את המסע שבאלינגן עשתה בגביע כקבוצה מהליגה השנייה כדוגמא. יש שאומרים שהליגה הראשונה היא פי כמה וכמה ברמה, אבל הליגה השנייה היא גם ברמה גבוהה. אני מקווה שהבחירה בבאלינגן תסלול את החזרה שלי לליגה הראשונה".
לאורך השבועות האחרונות הסתובבו שמועות שאתה שוקל לחזור לשחק בישראל. היו אליך גם פניות. זה משהו שעוד יקרה בעתיד?
"בכל פגרה פונות אלי קבוצות מהארץ. הקשבתי, שמעתי, היו אפשרויות בטח בסיטואציה שנוצרה עם הירידה של האם. זו לא הייתה סיטואציה פשוטה, כי המון קבוצות סגרו חוזים בגרמניה כבר בינואר-פברואר. זו הייתה ירידת ליגה פתאומית, שהשאירה אותי ואת שחקני הסגל שהם שחקני ליגה שנייה טובים ואפילו מעולים בידיים ריקות. לא עמד על הפרק לשחק בליגה השלישית, אז נוצר מצב ביוני ששמעתי את כל האופציות, כולל מישראל. יכול לשתף שהייתה לי הצעה גם להמשיך לצרפת, אבל רציתי להישאר בגרמניה. אני מאוד שלם ושמח שהסתדר עם באלינגן. זה חוזה לעונה פלוס אופציה לאחת נוספת. מה יהיה בעתיד? למדתי שאי אפשר לתכנן רחוק מדי. כל עוד אני מתפתח ברמות המקצועניות בגרמניה, ארצה להישאר פה עד שיבעטו אותי מכאן. אם היית שואל אותי בשלב יותר מוקדם של הקריירה אם הייתי רוצה לחזור לישראל, אולי. כמו שציינתי, ככל שאני מתבגר, אני לומד שיותר תוכנית שתיכננתי מתפקששות. יש לי ויז'ן די ברור איך הדברים אמורים להראות, כך שהכל פתוח. אני מאמין שעוד אשחק בישראל, אבל אי אפשר לדעת מה צופן העתיד".
לסיום, כשחקן מוביל בנבחרת, הגם שנאלצת להחמיץ משחקים בגלל הפציעה, איך נראה הקמפיין האחרון מהעיניים שלך.
"לצערי לא יכולתי להשתתף בקמפיין כמו שרציתי. שיחקתי במשחקים מול רומניה. זה מצד אחד קמפיין מדהים, שמסמן משהו קדימה, ועם המון חוסר מזל. אפשר לקרוא לזה בהמון שמות. מדהים זה לווא דווקא בגלל התוצאות, אלא בגלל שראו דרך וחיבור. התקדמות. שיתוף פעולה טוב בין השחקנים. זה הרגיש בשל יותר הגנתית, התקפית. הטקטיקה של המאמנים הייתה טובה. זה נותן תקווה גדולה, והשחקנים באמת מאמינים במסוגלות להעפיל לטורניר גדול ולהסיר את הקוף מהגב. אנחנו לגמרי מסוגלים לעשות את זה כנבחרת שמביטה בגובה העיניים לנבחרות חזקות. היינו יכולים להשיג יותר לפחות במשחק אחד מול רומניה, ובמשחק מול פורטוגל. הניצחון של רומניה על פורטוגל פגע בנו. אפשר לקחת הרבה דברים חיוביים, ואני מאמין גדול שהעתיד קרוב מאוד. בתקווה שהמלחמה גם תסתיים ונשחק בישראל. אני קורא עכשיו שעסקת חטופים והפסקת אש מתקרבים. הלוואי, התקווה שהחטופים ישובו, והרבה דברים יתחדשו".
מלבד דיין, בעונה הבאה ישחקו בגרמניה יהב שמיר - שימשיך בהוטנברג ("הוא עשה עונה נהדרת"). זו תהיה העונה הרביעית של שמיר בכדוריד הגרמני. נדב כהן צפוי להמשיך בלובק שוורטאו, ואלון אוברמן שנכלל בסגל הרחב של שטוטגרט עשוי להמשיך גם הוא.
דיין. צילום מתוך עמוד הפייסבוק של מועדון האם - ASV.Hamm.Westfalen
