הערב - משחק האליפות או שממשיכים לחמישי ומכריע

צילום: הדר ואן קולא
 

הפועל אלטשולר שחם ראשל"צ תציין היום (שלישי), שבע שנים, ועוד 9 ימים שחלפו מאז הזכייה האחרונה שלה באליפות, ב-11 במאי 2018. אליפות שאליה הוביל כמאמן עידן מימון, ה-9 לב של האדומים. הפועל נמצאת פסע - 60 דקות מזכייה בצלחת ה-19 בתולדותיה, האם דווקא אותו מימון יצליח להרוס לה יחד עם א.ס SGS רמת השרון את החגיגה בנחלת יהודה ולגרור את הסדרה למשחק חמישי? או שהפועל ראשל"צ, המועדון המעוטר בהיסטוריית הכדוריד הישראלי, יציין את ה-רגע, דווקא מול אותו מימון. זה שהוביל רק בעונה שעברה את רמת השרון לזכייה באליפות היסטורית, עם טריפל מדהים - ועלול לסיים יחד עם קבוצתו את העונה הזו, ללא תואר.
 

"ידענו שאם אנחנו רוצים לחשוב על המילה החוצפנית הזו אליפות - אנחנו חייבים לנצח פעם אחת פה" אמר סער פרנקל, מאמנה של הפועל ראשל"צ עם סיום המשחק השלישי ביום שישי, שהעלה את קבוצתו ל-1:2 בסדרה. "הפועל ראשון לא זכתה 7 שנים באליפות. כולם יודעים איזה מועדון זה. זה יותר מדי. כמה שזה קרוב, זה המון רחוק. מולנו קבוצה אלופה, וכדי לנצח את האלופה צריכים לנצח 3 פעמים". עידן מימון: "זו סדרה מופרעת מבחינת המספרים. אנחנו ראויים שהסדרה הזו תיגמר במשחק חמישי, אבל בספורט אין מגיע. יש הרבה מה להפסיד, כי אנחנו לא מכוונים לפחות מתואר. הלחץ יהיה על שתי הקבוצות, אבל הוא דבר שספורטאים, בטח בגמר פליאוף - צריכים להתמודד איתו. אני לא מייחס חשיבות לביתיות. ניצחנו העונה בנחלת יהודה, והם ניצחו אצלנו. אנחנו צריכים לנטרל את מה שמסביב. מה שהפועל רוצה זה שלה. אנחנו באים במטרה להחזיר את הסדרה הביתה. נעשה הכל כדי שזה באמת יקרה".
 

 

עד שזה לא נגמר זה לא נגמר, אבל בהחלט כבר עכשיו אפשר להכריז, שרגע המפנה הראשון בעונה של הפועל ראשל"צ, היה השפל בהדחה בחצי גמר גביע המדינה מול הפועל אשדוד, ועימו הגיע השינוי על הקווים שהציל לה את העונה - פרנקל הוזז מעמדת המנהל המקצועי למאמן על חשבונו של הרוויה פאזין. הוא הכניס אותה לפליאוף, כשבאותו זמן היא לא הייתה ברביעייה. המפנה בסדר גמר פליאוף האליפות - הוא הקאמבק הנהדר במחצית השנייה של משחק מספר 2. לא פחות מכך - הניצחון ברמת השרון 37:38 ביום שישי, מה ששבר את יתרון הביתיות שעמד לזכות האלופה. הם אלו שמביאים את הפועל ראשל"צ למה שיכול להירשם כפרק הניצחון בסדרה, בעונה כולה,
בדיוק, כפי שרמה"ש עלולה לזכור את אותם רגעים. היא גם יכולה לייצר בעצמה רגע מפנה ביום שלישי, ולהשוות ל-2:2.
 

שמריצים את הסדרה לאחור, רמת השרון ניצחה באופן משכנע במשחק הראשון. הכל שיחק לטובתה במשחק השני. היא כבר הייתה בפורמה וביתרון של 5 שערים לקראת הירידה להפסקת המחצית, משחק שבו סבטיסלב ורקיץ' היה מורחק, ובמהלכו גם איבן קראצ'יץ' הורחק. מאז, כאמור הדברים השתנו - ועדיין, ממש כמו שפרנקל הגה - רמת השרון היא עדיין האלופה. זה הרגע שלה להראות אופי - או כפי שרם טורקניץ אמר בסיום המשחק הראשון - שהתריס על כך שרואים בקבוצתו כאנדרדוג בסדרה - "אנחנו לא תפאורה". הרבה מונח על הכף במשחק הזה, כי כמו שציינו רמה"ש יכולה לחתום עונה, שאת הליגה הסדירה שלה היא סיימה במקום הראשון, ומנגד היא לא הגנה על 3 התארים שלה. הפועל ראשל"צ זו שכאמור נכנסה על הקצה לפליאוף - יכולה באופן סימבולי לסיים את שבע השנים הרעות שלה, ולהזכיר לרבים ששכחו, שמאז עשור שנות התשעים - האימפריה הגדולה של הכדוריד הישראלי חוזרת. אגב - אם האדומים יזכו באליפות - זה יעמיד נתון מעניין גם בהיבט של ליגת ווינר בכדוריד, כבלתי צפויה: 4 קבוצות שונות יירשמו כאלופות ב-4 העונות האחרונות (הפועל אשדוד, מכבי ראשל"צ ורמת השרון ב-3 העונות האחרונות). נתון שבהחלט קשה למצוא בעידן הזה, בענפים אחרים.
 

ולכמה נקודות שמביאות אותנו לרגע ההכרעה:
 

1. היי פייב. עם הרוויה פאזין על הקווים - הפועל ראשל"צ עמדה ב-17 משחקי ליגה על 32 שערים בממוצע למשחק. מאז שפרנקל על הקווים הפועל עומדת על כ-37 בממוצע למשחק, ב-8 משחקים (וזה כולל הפליאוף, שעל פניו הוא אתגר קשוח יותר מאשר העונה הסדירה) - 5 יותר פר משחק. וספיגה? עדיף שנדלג על הנתון, כי הפליאוף הזה, כולל בחצאי הגמר שלו, הוא הפליאוף שנכבשו בו שערים ללא הפסקה. בסדרת הגמר הנוכחית אנחנו כבר עם 223 שערים ב-180 הדקות הראשונות - יותר מ-74 בממוצע למשחק! נתון חריג בפני עצמו (וכבר הזכרנו את סדרת גמר פליאוף 2021 - שב-3 משחקים שהפועל הפסידה למכבי ראשל"צ - נכבשו 151 שערים - כ-50 למשחק, וכ-24 פר משחק, פחות מהסדרה הנוכחית). שלא לדבר, שמשחק 5 בגמר פליאוף 2011 בין מכבי ראשל"צ לאס"א ת"א הסתיים ב-18:18 (תוצאה שנמוכה מתוצאות המחצית בשני המשחקים האחרונים).

אפשר לחלוק על פרנקל שאמר בראיון סיום המשחק האחרון, "תראה את הסקורים, וזה לא אומר שאין פה הגנות טובות, אלא שחקנים וקבוצות איכותיות". הדברים של מימון מעניקים פרופורציה: "בשני המשחקים האחרונים, ההגנה שלנו לא מתפקדת. כשאתה סופג 40 בממוצע - אתה לא יכול לנצח. במשחק הראשון ספגנו 31, וייצרנו 40 פאולים. במשחק האחרון זה הדרדר ל-14 פאולים. זו סדרה מופרעת מבחינת המספרים. לא  זכורה לי סדרה עם סקור כזה גבוה. אני כמאמן פחות אוהב את זה, כי משחק מתחיל מהגנה. זה אולי כיף לקהל. קצב מהיר. שערים. נצטרך להתייצב. לשנות. השחקנים מבינים שאם זה שוב יילך לספיגה סביב 40 שערים, אני לא רואה שיש לנו סיכוי. זה פחות טוב לנו. אם נחזור לעצמנו כמו במשחק הראשון, שאליו עוד הגענו עייפים מהסדרה מול מכבי ראשל"צ, אז יהיה טוב. קשה להסביר את מה שקורה במשחק וחצי האחרונים. ההוראות היו אותן הוראות. נכון, אנחנו בסגל קצר ורואים את זה אבל זה לא תירוץ. אם נסגור את המעברים שלהם, ועוד איך שיש סיכוי". כאמור זה פליאוף - שלא ייזכר בזכות הגנות. לצד מהלכים יפים. בינתיים ה'ראן אנד בלאגן', משחק לטובת הפועל ראשל"צ. למה?
 

2. רמת השרון ספגה בשני המשחקים האחרונים 80 שערים! נתון על גבול ההזוי ל-120 דקות בגמר פליאוף. היא כבשה 76 בשניהם, שכנראה בכל גמר אחר היה מספיק לה לקחת את הסדרה אולי ב-3 משחקים. שימו לב לעבירות - רמת השרון רק עם 14 במשחק האחרון לעומת 35 של הפועל (במשחק הראשון בו רמה"ש ניצחה 31:36 היא כאמור עמדה על 40!). רמה"ש בוודאות הייתה שווה יותר בהתקפה - במשחק שהפועל איבדה 13 כדורים, אבל היא הבקיעה ב-63 אחוזים. העניין, שלא זכורה מחצית שבה שני שוערים של קבוצה אחת לא עצרו כדור אחד. הפועל הבקיעה 19 שערים בחצי הראשון. רמה"ש סיימה משחק עם נתון משקר. 10 עצירות מ-46. אחרי אותה מחצית גרועה שבה מאטה וולארביץ' ותום שם טוב לא עצרו כדור אחד (וזה מתווסף למשחק 2 גרוע של וולארביץ' שסיים עם 2 מ-21). לשם טוב יש נסיבות מקלות, והוא עלה לשחק פצוע וסיכן את עצמו. וולארביץ' אומנם תיקן במחצית שנייה גדולה עם קרוב ל-40 אחוזי עצירות, אבל למה "לשחוט" את השוערים? מספיק לראות שהפועל הגיעה ל-24 מצבי הבקעה מ-6 מטרים (וולארביץ' סיכל 5 מהם), שהפועל ייצרה 10 שערים מ-11 במתפרצות (ההגנה של רמה"ש יורדת לאט). זו התמונה. רמה"ש כובשת כבר שני משחקים 39 ו-37 שערים ולא מצליחה לנצח.
 

3. אם רמת השרון לא תזכה באליפות, היא תריץ הרבה זמן בראש את משחק 2, וגם 3. ההזדמנות שהייתה לה במשחק 2 בנחלת יהודה, בו ורקיץ' הנהדר היה מורחק (בנוסף לקראצ'יץ'), רק התחדדה בשישי האחרון. ורקיץ' במשחק אדיר. קשה לומר על שוער שסופג 36 שערים (ליאור קפלן ספג אחד נוסף) - שהוא 'גיים צ'יינג'ר', אבל הוא בדיוק כזה. 16 עצירות ב-31 אחוזים, והמשחק האחרון הביא אותו לשלמות . ורקיץ' סיפק 7 אסיסטים ב'פסים' ארוכים לבן גונן ולאסף שרון. הפועל סיימה עם 10 מ-11 במתפרצות. לרגע הוא הזכיר ימים גדולים בשער הפועל ראשל"צ, של שוער שהיה מושלם בהיבט של כדורים ארוכים למתפרצות של הקיצוניים (אז ג'ניה סבצ'וק וג'וני אולייניק) - מדובר בוובה זייקמן האגדי.
 

קראצ'יץ'. בשבוע הבא 40. השבוע יוכל לזכות באליפות החמישית שלו בישראל
 

4. כנקודת המשך - איבן קראצ'יץ', שיחגוג בשבוע הבא 40. הוא סיפק את אחד ממשחקיו הגדולים ביותר מאז הגיע לישראל לפני כתשע שנים (קראצ'יץ' בכלל בעונת שיא בהבקעה - 148 שערים ב-62 אחוזים). בשלישי הוא יוכל לזכות באליפות המדינה החמישית (יש לו 4 עם מכבי ראשל"צ). הוא סיים עם 12 שערים מ-13 ניסיונות - 92 אחוזים, מהשדה. ביצע 5 עבירות. 3 בלוקים. "אייס-מן" שקט, נחוש ובטוח ברגעי ההכרעה (פרנקל אגב מצא השוואה מעניינת, לויטור הפורטוגלי, הבלם והמנהיג של הפועל באר שבע בכדורגל). לא מובן מאליו, שעם כל הפציעות שעבר בשנים האחרונות - הוא משחק התקפה. הגנה - לא מבלף, ולא מוותר לעצמו לרגע. וכאן אפשר לסכם - אם הזכרנו בשבוע שעבר את התרומה האדירה של הישראלים של הפועל במשחק 2 - (כבשו 40 שערים מתוך ה-42) - לגמרי צריך להסיר את הכובע בפני שני ה"מבוגרים" - ורקיץ' וקראצ'יץ'. ועדיין, בתוך העוגה הזו - גם לשחקנים נהדרים - אמיר שניידר שכבש 10 שערים ובן גונן עם 8 ב-89 אחוזים. לא פחות מכך, שמביטים על הסטופים של הפועל ראשל"צ - דור קלדרון עם 8 עבירות, נדב חביב עם 7 (בטח תומר בודנהיימר וליאור גורמן). הם הם, קלדרון את חביב, לא פחות מהכניסה המוצלחת מאוד של יונתן פלח שעוד לא בן 17 לרגעים המכריעים של העונה, הם השינוי. לכאורה זו פריבלגיה בעומק, במציאות זו החלטה אמיצה של סער פרנקל - שלא התעקש ללכת בכוח על קוני מוראלס, גדול ככל שיהיה, והדברים אמורים גם לגבי פאבל אטמן (שבהפועל טוענים שמתאמן מדהים). כן, הם מעבר לשיא, אבל ברגע שצריך להפתיע - ברגע שצריך ניסיון - השניים האלו עשויים להיות הקלף המנצח במשחק 4. אולי 5. יותר מכך, הם ראויים למחמאה. זה לא מובן מאליו ששמות גדולים, שעשו המון בקריירה, שהכריעו משחקים ותארים, ימצאו את עצמם ברגע השיא בצד. והם מתנהלים למופת. הם לא נותנים לאגו לפגוע במרקם הקבוצתי, אלא מרימים את הקבוצה. גם אם עולים לדקה או לעשר מהספסל. בעניין הזה, עוד שאפו לפרנקל. זה נקרא לנהל סגל בצורה נבונה.
 

אמיר שניידר מול תום שם טוב. המבקיע המצטיין של האדומים בסדרה מול שוער שהוא ספורטאי בנשמה
 

5. בשורה התחתונה, אותה מילה שאוהבים להשתמש בה - דינמיקה - יכולה לסבסב את עצמה ביום שלישי. לכל כיוון. על פניו, הביתיות. העומק בסגל. המומנטום - הם של הפועל ראשל"צ. גם הלחץ. רמת השרון מגיעה עם הגב אל הקיר. יש לה כמובן מה להפסיד. אם היא תגרור את המשחק החמישי חזרה ל'אורנים', דברים יכולים להתהפך. אם הפועל תהיה לבסוף האלופה בעונה כזו - אז שאפו, בטח לדודי פלח היו"ר שלקח את אותה החלטה אמיצה. לקום מעונה שנפתחה בהפסד בבאר שבע. ב-3 הפסדים במהלכה לבני הרצליה. בהדחה מול אשדוד במשחק, משחק שהיא לא רק שהיא לא רצה, אלא הלכה בו והבקיעה 26 שערים ב-70 דקות - זה מדהים. ולא בגלל שלהפועל לא היה את הפוטנציאל מהתחלה. היה לה. ולחלוטין אי אפשר לומר על הרוויה פאזין, שהוא לא מוח של כדוריד ברמה גבוהה - וגם עם אישיות נהדרת. הוא מאמן יותר מראוי. וזה מראה, שספורט הוא דבר דינמי. לא צפוי. בטח אם רמה"ש תפסיד, כי גם שהיא לא סחפה העונה, היא לגמרי סחבה וסיימה ראשונה את הליגה הסדירה. 

6. ונקודה אחרונה שראויה להערכה. תום שם טוב בחר לעלות לשחק במשחק האחרון למרות פציעה (קרע בשריר). זה לא מובן מאליו. לרמה"ש אין שוער מחליף מלבדו לוולארביץ'. שם טוב הוא ספורטאי אמיתי, שבחר לסכן את עצמו. אנחנו לא מביעים דעה אם זה נכון, אבל מסתבר שזה ריגש את עידן מימון. "חשוב לי להדגיש, אני מאוד מאוד מעריך את המחויבות של תום שם טוב. הוא עלה לשחק עם קרע בשריר, כי אין לנו שוער נוסף. בוא נקווה שנוכל לשמור עליו ועל מאטה בעזרת ההגנה". ועכשיו לחשוב, שאם לפני משחק 2 נגענו ב"צומת קפלן" - שהפועל הגיעה עם ליאור קפלן ואיתי אוזל שוער הנוער. רמה"ש מתמרנת עם וולארביץ'. היא תהיה תלויה בו יותר מתמיד (הוא בסדרה לא טובה עם 21 עצירות מתוך 93 בלבד). ואם שם טוב שוב ייכנס, ואפילו יהיה שותף לעצירה-שתיים, שיהיו מכריעות - הוא לגמרי ייזכר כאחד מגיבורי הסדרה (ויש לו כבר בקריירה שתי אליפויות עם מכבי ת"א ועם הפועל אשדוד).

7. הכל מוכן ומזומן. פרנקל יוכל לרשום אליפות חמישית כמאמן ראשי (הוא שותף לעוד שתיים כעוזר יחד עם זייקמן). הוא יוכל להיות האחד שיותר מכל אליפות קודמת יירשם, שהוא סיים את שבע השנים הרעות של הפועל. מימון, אם סוחב את הסדרה הזו למשחק חמישי, שהוא בלי אדיר כהן, בלי איתי שנפלד, עם תום שם טוב פצוע, עם רם טורקניץ ויוסי אפו שסוחבים פציעות, זה יהיה לגמרי להסיר את הכובע.
 

שלישי, 18:30. נחלת יהודה. שידור ישיר בערוץ הספורט.