"עשינו את זה"

צילומים: הדר ואן קולא ואגם לוי

"עשינו את זה. זו תחושת אושר עילאית, משהו מטורף. זה התחיל בבוגרים, והמשיך בנוער - דאבל ועוד דאבל - כל הכוכבים הסתדרו לנו השנה. מה שהיה בגדר פנטזיה, הפך לחלום שהתגשם", כך אבי כחלון - יו"ר א.ס רמת השרון, שקבוצות הבוגרים והנוער של המועדון - עשו היסטוריה, ותוך כדי הדברים שיוצאים לו מהלב - הידיים מושטות לחבק שתי צלחות אליפות, שני גביעי מדינה וגביע ווינר-שופטים. "אנחנו בדיוק לוקחים מידות כדי לבנות ארון מיוחד לכל התארים, ונחרוט עליו את 2024 כשנה היסטורית".

א.ס רמת השרון הוקמה בשנת 1970. אבי כחלון נולד שנתיים לפני, אבל כמעט כל חייו מושקעים בפיתוח המועדון. הוא שיחק בו, והתמנה כבר בשנת 1992 ליושב הראש. "כן, 32 שנים אני מסור לתפקיד, אתה מכיר הרבה כאלו?! אני לא יכול לומר שביום שלקחתי את המועדון לידיי, החלום היה להגיע לרגע הזה. הכמיהה לתארים לא התחילה אז, אלא בעשור האחרון. שם, עם השקעה כספית אחרת, עם תכנון אחר - הבנו שאנחנו נוכל להתמודד כשווים מול שווים. המחסום היה כמובן שתי הראשוניות, ששלטו אבסולוטית בכדוריד. מכבי ת"א שנכנסה אז בכל הכוח, אבל מי שנכנסה לנו באמצע הייתה הפועל אשדוד. היא די טרפה לנו את הקלפים, כי ב-2022 שברנו את תקרת הזכוכית הראשונה, כשהגענו לגמר גביע המדינה ולגמר הפליאוף. הפסדנו להם, זה היה כואב. שאתה מביט היסטורית, אז המועדון עלה לליגה הבכירה רק בשנת המילניום. אח"כ עוד ירדנו לליגה השנייה, וחזרנו בעונת 2004-5. שם התחלנו לחשוב איך לוקחים את המועדון קדימה. היה לנו את קספר ביליץ' הקרואטי, ששינה קצת חשיבה".

כחלון לא עוצר: "לפני כעשר שנים, ישבתי עם ראובן יוספולסקי, שיש לו מניות רבות בהצלחה, ובנינו תוכניות חמש שנתיות. קראנו להן - פנטזיות. כל פעם להוסיף עוד משהו. דברים קטנים. מאמן שוערים. עוד יחידות של מאמן כושר ופיזיוטרפיסט. זה מצחיק אבל לא היה לנו את זה. הדחיפה הראשונה מבחינה כלכלית הגיעה ב-2017, כשאבי גרובר נבחר לראש העיר. שם התקציב קפץ. אז עוד היינו עם 150 ילדים במחלקת הנוער, ללא בנות. היום, אנחנו עם כמעט 600, עם בנות. השקענו. הבאנו שחקנים. רבע גמר פליאוף. חצי גמר, אבל שם היינו נעצרים. לגמרי מאכזב".

כחלון חוגג, והרגע המרגש - ההצדעה לגיבור ישראל עמרי רוזנבליט, שגדל במועדון. צילומים: הדר ואן קולא, דוברות רמת השרון

מה הרגע ששינה כיוון?

"אני חושב שב-2022, למרות האכזבה וההפסד לאשדוד, הבנו שאנחנו צריכים מנהיג, שהוא ווינר חסר פשרות. בחרנו בעידן מימון. האמת, הכיוון היה מאמן זר, אבל עידן סיים עם הפועל ראשל"צ. לומר את האמת, בהתחלה הייתי סקפטי בעיקר לגבי היכולת שלי להסתדר איתו, ברמת האישית, כי שנינו דומים, אבל שנינו גם עברנו תהליכים בחיים - ומצאנו את עצמנו משדרים על אותו גל. יודעים לחלק את התפקידים בינינו. אני הפכתי להיות האמא, והוא האבא מול השחקנים. בעונה הראשונה (שנה שעברה), עידן קיבל סגל שהוא לא בנה, ושוב חטפנו סטירה כואבת בחצי גמר הפליאוף מול מכבי ראשון. העונה, הוא בנה את הקבוצה שרצה. הוא הכניס את הרוח הווינרית שלו, בכל פינה. הוא ווינר חסר פשרות, שידע להוציא את המקסימום.

"עשינו מהלכים נכונים. הגדול ביותר, ההבאה של ריסטו וויאצ'יץ'. הוא ווינר ענק, ועובדה שהוא גם הוביל את אשדוד לתארים. אבל זה מעבר. קח שחקן נהדר כמו רם טורקניץ. משהו בו השתנה מבחינת הבגרות. וזה מדבק. זה החיבור של הסגל, לגמרי שלם שעולה על סך חלקיו. ניצחנו הרבה משחקים בדו סיפרתי. הלכנו עד הסוף. הזכייה בגביע המדינה הייתה מדהימה, גם במסע שבו הדחנו את אשדוד שהחזיקה בתואר 3 שנים ברציפות. אח"כ גמר הפליאוף, שהיה מהגדולים שהיו כאן. מכבי ראשל"צ זה ממש קוף שישב לנו על הכתפיים. הפסדנו להם ב-5 סדרות פליאוף. זו הייתה הפעם הראשונה שניצחנו. בשורה התחתונה, הייתה קבוצה טובה, שכללה כוכבים לצד פועלים שחורים. הייתה היררכיה ברורה. כולם ידענו את מעמדם, ובעיני עוד הישג חשוב - היה השילוב של הצעירים מחלקת הנוער".

בוא ניכנס לסדרה עצמה. משחק ראשון בבית, אתם מנצחים עם הרבה מזל על חודו של שער. משחק שני, אתם מפסידים לאחר הארכה ופנדלים, אבל אפשר לומר שבמשחק השלישי שהוכרע בהארכה - משהו קרה בתוך הקבוצה.

"לגמרי. הסדרה נפתחה עם שני משחקים הכי צמודים שיש, ואז בשלישי - נכנסים להארכה - ומשהו מתפרץ. הקבוצות היו עייפות כבר, ואנחנו פתחנו מבערים. כל מה שהיה עצור, התפרץ, והשלמנו את זה במשחק הרביעי. לשתף אותך בתחושה לפני כל משחק? לחץ מטורף. אנשים באו אלי בסיום ואמרו לי, 'נו, אבי, ירדה לך אבן מהלב'. אמרו לי 'תפרוש בשיא', אבל ביום שאחרי אתה מבין שחובת ההוכחה עלינו והאתגר הבא הרבה יותר קשים, כי הפכנו עכשיו למטרה. כולם רוצים לקחת מהאלופה וממחזיקת הגביע את התארים".

השבוע העונה הזו קיבלה עוד חותמת מהדהדת, עם הזכייה באליפות של הנוער. דאבל היסטורי.

"הנוער השנה עשה משהו מדהים. הוא לא הפסיד אף משחק, ומהתחלה ראית שיש חומר מיוחד. גם בגמר, הם ידעו לחזור מפיגור מול קרית אונו בשני המשחקים ולהפוך. מגיע הרבה קרדיט לאביתר גבעון, וכמובן לראובן יוספולסקי שמנהל את המחלקה והוביל גם את אליפות הנוער הראשונה שבה זכינו לקראת סוף שנות התשעים, עם חן פומרנץ, אבל בדאבל - זה היסטורי. ודאבל-דאבל בוגרים ונוער - זה היסטרי. כל העיר סביב זה. ראש העיר איציק רוכברגר, דרך יעקב קורצקי סגן ראש העיר, ענת לין מחזיקת תיק הספורט, גיא קלנר שהיה מחזיק תיק הספורט, כל אנשי אגודת הספורט בראשות אריק דורון. כל העיר דוחפת. כל העיר מקושטת עם שלטים. הכדוריד הפך בשנה אחת ללב העניין.

"אני חושב שזו ההוכחה - ששווה להשקיע ברשויות בענפים שהם לא רק כדורגל וכדורסל. לא צריך להשתגע. אנחנו ההוכחה לכך, ועוד בהרבה זוויות - כי שאני מסכם את העונה - עשינו פעילויות קהילתיות, למען החטופים. הוקרה לגיבור ישראל. סרן עמרי רוזנבליט, שגדל אצלנו במחלקה ונפצע קשה ברצועת עזה. הרגע שהוא הניף את הגביע ואת צלחת האליפות, עמדו לי דמעות בעיניים. בכיתי מהתרגשות. מה הלאה? להתמודד. אני מקווה שגם נדע לשלב עוד שחקנים צעירים בעתיד מבית. אחת הבעיות בכדוריד, שהרבה שחקנים בוחרים ללכת לצבא. זו זכות עבורם, עבורנו ככדוריד, עבור המדינה שרובם לוחמים, אבל אני מקווה שנדע להמשיך ולהעמיק את התשתית ואת הזהות של רמת השרון, כעיר כדוריד - וכאן המקום לברך גם את העבודה הנהדרת וההישגים של מחלקת הכדורסל הנשים בעיר".

עידן מימון, ווינר ענק, שמוביל את רמת השרון לשנה היסטורית.
כחלון מודה: "בהתחלה הייתי סקפטי בעיקר לגבי היכולת שלי להסתדר איתו"