.jpg)
צילום: הדר ואן קולא, גלעד בוניס
המספרים מספרים - וההבדל הוא בעוצמה ובדורסניות. א.ס SGS רמת השרון, שסיימה את הסיבוב הראשון בליגת ווינר עם מאזן נפלא של 10 ניצחונות ותיקו, כבר חתמה בשנים האחרונות, פעמיים, את הסיבוב הראשון בפסגה, וללא הפסד, אבל הפעם אפשר לזהות משהו שונה - שבהחלט יכול להעניק לה את התקווה, שהיא יכולה ללכת עד הסוף.
המספרים מספרים - וההבדל הוא בעוצמה ובדורסניות. א.ס SGS רמת השרון, שסיימה את הסיבוב הראשון בליגת ווינר עם מאזן נפלא של 10 ניצחונות ותיקו, כבר חתמה בשנים האחרונות, פעמיים, את הסיבוב הראשון בפסגה, וללא הפסד, אבל הפעם אפשר לזהות משהו שונה - שבהחלט יכול להעניק לה את התקווה, שהיא יכולה ללכת עד הסוף.
היא מעמידה נתון חסר תקדים, לפחות כזה שלא זכור בכדוריד - 9 מ-10 הניצחונות שלו היו ב'דאבל פיגרס' בהפרשים (ובממוצע - 12.8 שערי הפרש בכל אחד מאותם 9 משחקים!). זה בערך כמו שקבוצת כדורגל תנצח ב-9 מ-11 משחקים בהפרש של 4 שערים, או שקבוצת כדורסל תעשה רצף כזה בלמעלה מ-20 הפרש למשחק. היא עומדת על יחס שערים יוצא דופן - 309-427. היא מבקיעה 38.8 שערים למשחק, וסופגת 28.1 (לא מעט, אבל הנתון הכי טוב בליגה - ולחדד - אפילו טוב מאוד כי רמת השרון משחקת בקצב משחק מהיר). ושמנו בצד את הנתונים מטורניר ההכנה לעונה, גביע ווינר-שופטים, שבו היא זכתה - גם באופן מרשים למדי בגמר מול אשדוד.
אז נכון, נגד שתיים מהקבוצות שהיא עשויה לפגוש ברגעי השיא בפליאוף - היא התקשתה. היא ניצחה ב'בית מכבי' את האלופה ב-3 שערים הפרש. נחלצה מהפסד ביתי מול הפועל ראשל"צ במשחק שהסתיים בשיוויון בשנייה האחרונה (מנגד, ניצחה באופן מרשים את אשדוד, חולון ומכבי ת"א), ועדיין - אם היא תמשיך בקצב הזה - היא תגיע עם יתרון ביתיות לסדרה ראשונה של 3 משחקים (בחצי הגמר), וכמובן עם ביתיות לגמר. עובדתית, יתרון ביתיות לא הוכח בשנים האחרונות ככזה משמעותי, ורמת השרון חווה זאת בשנים האחרונות על בשרה, אבל תמיד עדיף לשחק בבית ברגע האמת, מול קהל ביתי.
והשאלה - האם זו רמת השרון, או שאולי פערי הרמות בין הקבוצות בליגה. העובדה שחלק מהקבוצות איבדו שחקנים זרים אחרי המלחמה. גם רמת השרון איבדה (את מילאן פאבלוביץ', שהיה פקטור משמעותי בטח בהגנה), אז בדקנו: האלופה מכבי ראשל"צ, שבמקום השני עם שתי נקודות פחות מרמת השרון, לא לקחה משחק אחד בדו-ספרתי בהפרש (הכי גבוה שלה, היה פעמיים ניצחונות ב-8 שערי הפרש על הפועל ר"ג וקרית מוצקין). הפועל אשדוד השלישית מלבד שני ניצחונות בשני מחזורי הפתיחה על אונו ומוצקין בדו סיפרתי, לא ניצחה בהמשך אף משחק ביותר מ-6 שערי הפרש. מי שעשתה יותר מהן היא הפועל ראשל"צ, הרביעית בטבלה (4 ניצחונות בדו סיפרתי - והפועל אגב מתהווה בחלק השני של הסיבוב הראשון כקבוצה דורסנית). אגב, אותה הפועל ראשל"צ היא הקבוצה היחידה שהתמודדה בשיוויוניות בשני משחקים מול רמת השרון. בחצי גמר גביע ווינר (25:23) ובליגה (37:37).
רם טורקניץ. המבקיע המוביל של רמת השרון עם 77 שערים בסיבוב הראשון. צילום: גלעד בוניס
אז הלכנו אחורה, לבדוק כמה נתונים שקשורים ברמת השרון:
בעונת 2020-21, רמת השרון חתמה סיבוב ראשון עם מאזן מרשים של 0:12, הכי נחרץ שיכול להיות, אבל במבט לתוצאות - רק 3 מ-12 הניצחונות שלה היו בדאבל-פיגרס בהפרש השערים (מול 3 האחרונות בטבלה), ויחס השערים שלה היה טוב, אבל לא יוצא דופן - 335:406 (+71 - ופר משחק - 5.9 בהפרש). רמת השרון לא הצליחה בסיום אותה עונה להגיע למעמדי הגמר.
בעונת 2021-22, רמת השרון סיימה ראשונה את הסיבוב הראשון במאזן 8 ניצחונות ו-3 תיקו. 299:356 ביחס השערים (+57, ופר ניצחון 7.1 בהפרש). רמת השרון הגיעה לראשונה בתולדותיה לגמר גביע המדינה ולגמר הפליאוף, אבל ברגע האמת נוצחה בשני המעמדים הללו מול הפועל אשדוד.
בגדול, לא חסרות דוגמאות לקבוצות שלא חתמו סיבוב ראשון במקום הראשון, ואפילו לא את העונה הסדירה, ואפילו לא במקום השני, ולקחו אליפות (אשדוד דוגמא מצוינת לכך בשנים האחרונות). די ברור שרמת השרון לא תעשה מקבץ של הפרשים כאלו בסיבוב השני, בכל זאת - היא תפגוש פעמיים את כל אחת מאלו שמתחתיה בשישייה, ועדיין - אי אפשר להתעלם מנתונים כאלו, כי להבקיע 427 שערים ב-11 משחקים - זה מראה עד כמה ההתקפה של רמת השרון חדה. אפילו במשחקים שהיא נתקעה, מול הפועל ראשל"צ ומכבי ראשל"צ, היא ייצרה ממוצע של 36 שערים. זה המון.
אם מביטים, היא הבקיעה בסיבוב הזה 71 שערים יותר למשל מאותו סיבוב בעונת 21-22, ו-21 יותר מאותו סיבוב של 20-21, שהיה בכלל 12 מחזורים (אחד יותר מהנוכחי). הנתונים האלו מזכירים לוותיקים יותר, את העוצמה שהייתה להפועל ראשל"צ בשנות התשעים. כן, שעידן מימון היה שחקן. כוכב. סופר-סטאר בלתי ניתן לעצירה, אבל רמת השרון שונה בעוגה שלה. ואולי זה מה שצריך לגרום לה לאופטימיות. העובדה שהחלוקה שלה בסקור מאוד מאוזנת.
אין לה למשל תלות כל כך גדולה בשחקן אחד, כמו שלמשל מכבי ראשל"צ שתלויה בירמי סידי, או בהפועל ראשל"צ ההיא של עידן מימון. התהיה המסקרנת בקיץ היא, איך מימון יסתדר שיש לו על המגרש 'גאנרים' - וכשלרם טורקניץ ובן ליברטי - שני סקוררים בפני עצמם - מצטרפים שני שחקנים דומיננטים - ריסטו וויאצ'יץ' ולידור פסו. וזה התאזן. בינתיים לפחות.
ריסטו וויאצ'יץ' (ואלמיידה לצידו). לא כופה אליו את המשחק, ומעניק ערך מוסף יחד עם אלמיידה ופסו במרכז ההגנה
צילום: גלעד בוניס
רם טורקניץ מוביל את הרשימה שלה עם 77 שערים. עמית מוטולה עם 52, בן ליברטי 47 . ריסטו וויאצ'יץ' 45 לאונרדו דה אלמיידה 41. לידור פסו 35, אוראל נחמני 30, דניאל צרפתי 25. איתי שנפלד 22. נועם סוסנה 19. עומר קלוט 10. עילאי לביא 6. ואפילו שער לשגיא בוניס. יש לה שני שוערים טובים - נבוישה בואיץ' ושגיא בוניס, שמסיימים סיבוב סביב ה-33 אחוזי עצירות. לא פחות מכך, היא העניקה המון דקות משמעותיות לצעירים, שחלקם הופכים למשמעותיים ברוטציה - כמו נחמני, שנפלד, סוסנה וגם קלוט.
ואני הייתי לוקח את זה הסיפור דווקא לצד ההגנתי. רמת השרון משחקת בקצב משחק מאוד גבוה. 28 שערים ספיגה, זה לא מעט, אבל זה מעט ביחס לקצב שהיא משחקת. יש לה עוגנים הגנתיים, שלא היו לה. לאונרדו דה אלמיידה. ריסטו וויאצ'יץ', לידור פסו, וזה מדביק. אפשר לראות שחקנים כמו טורקניץ שהשתפר משמעותית בהגנה. שחקנים שמשקיעים המון. וזה אולי מה שבסופו של דבר ייקחו אותה רחוק. או שלא.
קחו עוד שני פרמטרים. קבוצות פשוט מתקשות לייצר מולה שערים מטווח ה-9 מטרים. האלופה מכבי ראשל"צ כבשה 3. חולון 3. אשדוד 6, וכולן באחוזים גרועים. היו משחקים שרמת השרון ייצרה 4 חסימות. זה גם בגלל הסייז ההגנתי שיש לה, ועוד נתון - רמה"ש ייצרה בלא מעט משחקים 7-8 חטיפות, ותירגמה את זה למספרים דומים בכיבוש במתפרצות.
אריאל ביטון, יוצא נבחרת העתודה שזכתה באליפות אירופה עד גיל 20 דרג ב' בבולגריה בקיץ 22'. צילום: ההתאחדות הבולגרית
אז מה הלאה? רמת השרון עשתה רכש מעניין לקראת המשך העונה. היא בחרה שחקן שהוא עדיין לא שם נוצץ, אבל לגמרי משקיען הגנתי ופוטנציאל טוב - ומדובר בצירוף של אריאל ביטון, הפיבוט של נבחרת העתודה היוצאת. ביטון שגדל בקרייתים והמשיך למוצקין, ממנה הוא מגיע בהשאלה - חתם באמצעות סוכנו ערן רום. הוא שחקן מוכשר, מחויב, עם סייז טוב (1.90 מ'), שעוד צריך להוכיח את עצמו. אבל זה מראה על כיוון נכון. מימון לא רוצה להפר את הבאלאנס שנבנה. הוא רצה לחזק את ההגנה אחרי עזיבת פאבלוביץ', להעניק גיבוי לאלמיידה בהתקפה, ונותרה רק שאלה אחת מעניינת - יו"ר רמה"ש אבי כחלון הבהיר כי בכוונת הקבוצה לצרף זר - וכאן הבחירה שלה אולי תקבע הכל - ולמרות שמדברים שם על זר משדרג - בחירה בשחקן שיהיה דומיננטי מדי - יכולה להפר איזון מאוד עדין שסחב וסחף אותה עד כה.
עידן מימון, ללא ספק המאמן המצטיין של הסיבוב הראשון, מסכם באופן הכי ריאלי: "אני מאוד גאה בשחקנים על הסיבוב הראשון. מגיע להם כל המחמאות על איך שנראינו, על האופי והמחוייבות שהם הוכיח בכל משחק, אבל גם הם מבינים שעם כל המחמאות צריך להישאר עם רגליים על הקרקע. להמשיך לעבוד קשה ולשמור על צניעות, להגיע ל'מאני-טיים' בכושר הכי טוב. כי אף אחד לא יזכור את הסיבוב הראשון המצוין שלנו אם בסופו של דבר לא נעמוד במטרות שלנו. מי כמוני יודע, שהדרך ארוכה - ונצטרך להגיע בכושר שיא לרגעי ההכרעה, וזה אתגר לא פשוט ואפילו קשה".
ולמרות הנתונים שציינו, המבט קדימה - לרגעי ההכרעה. שם אין משמעות לדו או לחד ספרתי. צריך לנצח. סדרת הגמר האחרונה הוכרעה במשחק חמישי על חודו של שער. גם בזו שרמת השרון הייתה מול אשדוד שניים מהמשחקים נגררו להארכה. בעונה שעברה רמה"ש ניצחה את אשדוד פעמיים ב-13 הפרש, ואשדוד הייתה זו שהגיעה בסופו של דבר לגמר. אז הפרשים בוודאי שלא מעניקים תואר, אבל דרך המספרים המטרה הייתה להראות - שעל פניו, ונכון לרגע זה, זו הקבוצה הכי עוצמתית שהייתה פה בשנים האחרונות. לפחות, עד שהיריבות יוכיחו אחרת.
ולמרות הנתונים שציינו, המבט קדימה - לרגעי ההכרעה. שם אין משמעות לדו או לחד ספרתי. צריך לנצח. סדרת הגמר האחרונה הוכרעה במשחק חמישי על חודו של שער. גם בזו שרמת השרון הייתה מול אשדוד שניים מהמשחקים נגררו להארכה. בעונה שעברה רמה"ש ניצחה את אשדוד פעמיים ב-13 הפרש, ואשדוד הייתה זו שהגיעה בסופו של דבר לגמר. אז הפרשים בוודאי שלא מעניקים תואר, אבל דרך המספרים המטרה הייתה להראות - שעל פניו, ונכון לרגע זה, זו הקבוצה הכי עוצמתית שהייתה פה בשנים האחרונות. לפחות, עד שהיריבות יוכיחו אחרת.
עידן מימון (משמאל) ואביתר גבעון, עוזרו. עשו עבודה נהדרת בסיבוב הראשון. צילום: עודד קרני, רמת השרון
