צילום: פאבל יפנוב
אם את המעבר של אור לוי במהלך העונה שעברה ממ.כ חולון לרמת השרון הכתרנו כה-מהלך בליגת ווינר, גם את הצעד לשוב הקיץ מרמת השרון לחולון אפשר להכתיר - כמפתיע. בכל זאת, הכישרון האדיר הזה סיים עונה נהדרת ברמה האישית (עם 185 שערים ב-67 אחוזי הצלחה, כאשר מבין הישראלים רק ירמי סידי עקף אותו בכיבושים במהלך סדרת גמר הפליאוף), עונה שבמהלכה גם היה מלך השערים של הליגה, והציג יכולת פנומנלית בחולון, ועשה שינוי משמעותי כשהצטרף לרמת השרון (שאז הייתה במשבר מקצועי, שאותו הפכה לריצה של 9 ניצחונות רצופים כשהיא נעצרת רק בחצי גמר הפליאוף מול האלופה מכבי ראשל"צ).
לוי, שבקרוב יציין 21, העמיד בשנים האחרונות מספרים מטורפים. הוא הבקיע 23 שערים ב-3 משחקים במוקדמות אליפות העולם עד גיל 21 שנערכו באיטליה. הוביל את נבחרת העתודה לזכייה באליפות אירופה הדרג המשני עד גיל 20 שנערכה בקיץ שעבר בבולגריה (כבש 43 שערים ב-6 משחקים), ועוד לפני כן עם העתודה עד גיל 19 - הוא הבקיע 50 שערים באליפות אירופה הדרג הבכיר (היה המבקיע הרביעי בטיבו באליפות). כן, ואלו נתונים שלא כוללים אסיסטים, ויש לו לא מעטים כאלו, בכל המסגרות.
כעת, גם בשל שירותו הצבאי שאותו ישלים בסוף השנה, הוא נאלץ לדחות הצעות מעניינות ליציאה לאירופה. אחת מהן הייתה מפליסטר המקדונית, שתשתתף בליגת האלופות. השנייה הייתה ברמה שיחות עם אולימפיאקוס היוונית. "הייתי שמח שהדברים היו קורים עכשיו, אבל זה לא הסתדר עם ענייני הצבא. אני מסיים את השירות בעוד 4-5 חודשים, ואז יהיה יותר פשוט לצאת. אירופה זה הכיוון שלי, זה החלום שלי, ואני רוצה לממש אותו".
בוא נתחיל מהסוף, הייתה לך בסך הכל השתלבות טובה ברמת השרון, למה החלטת לחזור לחולון ולא להמשיך?
"חלק מהדברים היו תלויים לא רק בי, אלא גם בעניין של סכומי המעבר והכרטיס. אז החלטתי יחד עם חולון, שאתן עונה אחת נוספת בבית שלי, שבה אעזור לקבוצה לעשות משהו מיוחד, ואז לצאת לאירופה. רציתי לעשות זאת בבית, עם מאמן שתמך בי, ניסים פלח, והחברים שאיתם גדלתי מגיל צעיר. לחולון יש שאיפות העונה להגיע כמה שיותר רחוק, ולנסות לעשות הישג מדהים - וזה להתמודד על תואר ולהראות שגם עם תקציב יותר נמוך אפשר לעשות משהו מיוחד. יותר מזה, אפשר לסמוך על צעירים סופר מוכשרים שיובילו את הקבוצה, ואני מדגיש צעירים במרכאות".
אור לוי בקיץ שעבר באליפות אירופה הדרג המשני עד גיל 20 בבולגריה. קמפיינים מוצלחים מאוד בנבחרות הצעירות
איך אתה מסכם את העונה שעברה? עוררת בה הרבה עניין. לגמרי שנת פריצה. במהלכה היו גם כמה וכמה משחקים שסיימת במספרים כפולים.
"עם חולון בחלק הראשון - עשינו עבודה יפה. הדברים זרמו והלכו לי טוב. הרגשתי שקיבלתי את הדקות והמפתחות להוביל. הרגשתי משוחרר והתפתחתי בהתאם. היו גם מספרים יפים, כולל משחק אחד עם 17 שערים מול רמת השרון, ואז הגעתי לרמת השרון. למה? כי אולי רציתי לצאת מאיזור הנוחות שלי. חולון זה מועדון הבית שלי. לרגע לא ראיתי סיבה שלא אצליח להוביל אותו, כי הרגשתי שסומכים עלי, והאתגר הבא היה מעבר. גם כי חולון קצת דעכה, אחרי העזיבה של לידור פסו, וגם כי לא ראיתי את הקבוצה הולכת עד הסוף במצב שנוצר. הלכתי לרמת השרון מתוך רצון להשתלב טוב ולהביא תואר למועדון. לקבל הזדמנות בקבוצה יותר משמעותית מבחינת התחרות. זה היה אתגר. פתחתי שם טוב. הראיתי לעצמי שאני יודע להסתגל ולהסתדר. באסה שלא הצלחנו לעשות משהו מיוחד כמו תואר. אני לא אגיד שאני הבאתי את השינוי במומנטום, אבל בהחלט הייתי חלק בשינוי. מה קרה בחצי גמר הפליאוף? פשוט לא הרגיש לי שהיינו מוכנים, וחבל".
עד כמה אתה מצפה לזימון לנבחרת ישראל לקראת קמפיין חדש במוקדמות אליפות העולם?
"מאוד, ובתקווה שגם ייתנו לי לשחק. אני מרגיש שיש לי מה לתרום, ואני רוצה לתרום. אצל דראגן ג'וקיץ' הזמינו אותי פעם אחת לאימונים. השאיפה זה להיות בסגל הסופי. שיחקתי בבוגרת שני משחקים בתקופה של אולג בוטנקו, במוקדמות אליפות העולם שהיו ברומניה (מול רומניה ומולדובה). אני מרגיש מוכן לנבחרת במאה אחוז".
