איגוד הכדוריד בישראל | האתר הרשמי

צילום: הדר ואן קולא

כבר שבוע שעומר גרא סופר את השעות. ביום שישי האחרון, כשמכבי ראשון לציון הובילה 0:2 בסדרת הגמר, הוא עלה בידיעה שזה יכול להיות המשחק האחרון בקריירה העשירה שלו, אבל שם זה התהפך. גם בזכותו. הפועל אשדוד ניצחה, ואמש השוותה את הסדרה ל-2:2 - כך שנותר לו לספור עוד כמה שעות טובות עד לשריקת הפתיחה ביום שישי - של המשחק החמישי והמכריע בגמר פליאוף האליפות - שיהיה גם משחק הפרישה שלו.

"אני לא הבנאדם הכי צבעוני, שאשתמש במילים כמו 'מתרגש מאוד', אבל זה יהיה בהחלט מיוחד לשחק את המשחק האחרון שלי ב'בית מכבי'. במקום שבו גדלתי, שהייתי שותף לרגעים, להישגים ולתארים עם מכבי ראשל"צ, ולעשות זאת במדי הפועל אשדוד שזה מועדון מאוד מיוחד עבורי, שהייתי שותף לרגעים גדולים שלו בשלוש השנים האחרונות. כמון התקווה היא לנצח את המשחק החמישי בסדרה ולזכות באליפות. זה יהפוך את הכל להרבה יותר מיוחד", משתף עומר גרא - שבסדרה הזו גם מתמודד מול האח הצעיר, גיא, שנותן עונת פריצה נפלאה במדי מכבי ראשל"צ.

במשך 14 שנים, גרא שעלה לבוגרים כבר בגיל 17, היה שותף להרבה תארים. 5 אליפויות ו-4 גביעי מדינה עם מכבי ראשל"צ. הוא עבר לעונה אחת להפועל ראשל"צ בשנת הקורונה, והמשיך לאשדוד שעימה זכה ב-3 גביעי מדינה, ואם הצלחת תהיה אדומה ביום שישי - הוא ישלים שתי אליפויות במדיה. "כן, אפשר לומר שזו קריירה משמעותית", הוא חורץ. "למה אני פורש בגיל 31? בעיקר כי הגוף לא עומד בזה יותר. שאתה עובד בשתי עבודות (גרא הוא מהנדס בניין) - זה משפיע. קשה לסחוב קריירה ארוכה בטח בעמדת פיבוט, אבל אני חושב שהצלחתי. לא היה רצון לסחוב יותר, והאמת שתיכננתי לפרוש כבר בעונה שעברה, אבל יש משהו מיוחד בהפועל אשדוד שגרם לי להישאר עוד עונה. לא האמנתי שאצליח לסחוב, אבל הזכייה בטראבל בעונה שעברה - זה היה משהו גדול שנתן עוד דרייב".

גרא פחות רוצה לגעת בתקופה ששיחק בנבחרת ישראל, כי "לא הייתי משמעותי, ולא מימשתי את הפוטנציאל שלי ואני לא רוצה להיכנס לסיבות".

איך זה לשחק את סדרת הגמר האחרונה בקריירה ועוד מול אחיך, ובסדרה נהדרת. גם שלו, ובטח של שתי הקבוצות.

"אחי נותן עונה מעולה. הוא חזר למכבי - וזו עונת פריצה. גם בנבחרת ישראל. אם הוא ימשיך ככה, השמיים הם הגבול מבחינתו. הוא מאוד מאוד מוכשר. הוא משחק בתפקיד שונה מאשר אני וטל האח שלנו. הוא היחיד שלא יצא פיבוט. שזה קורה בסדרה כזו, זה בהחלט תחושה אחרת. לגבי הסדרה, אני לא רוצה לומר שההתחלה מבחינתנו הייתה מזעזעת, אבל פתחו ביכולת לא טובה את שני המשחקים הראשונים. אני שמח מאוד שידענו לחזור. ביום שישי, זה משחק חמישי והכי חשוב. אם לא ננצח, זה לא שווה כלום. להפסיד 3:2 או 3:0 זו אותה התוצאה. אני לא רוצה להתייחס עכשיו להנפת צלחת. זה לא הזמן לדבר. גם מומנטום לא משחק תפקיד, כי זה משחק אחד - ממש כמו גמר גביע. כל מה שהיה נמחק. מה שחשוב זה מי תבקיע גול אחד יותר. ברור שאם נזכה באליפות, אז לא יכולתי לבקש רגע יותר טוב במשחק פרישה. זהו, אני רוצה להודות לכל הקבוצות ששיחקתי בהן. אני שמח שתרמתי להן, והן לי".

מנגד, האח הצעיר, גיא, משתף: "נכון שעומר לא בחור רגשן, אבל זה רגע מאוד מיוחד ומרגש, בטח כאחיו הקטן וכאוהד כדוריד. להצדיע לו על הקריירה המדהימה ומרובת התארים שלו. הוא מודל לחיקוי עבורי, ולא רק בתחום הכדוריד. הוא משאיר לי צל מאוד גדול, שאני צריך להתמודד איתו. עומר צנוע, הוא לא ידבר הרבה, אבל זו קריירה באמת מרשימהי. מהרגע הראשון שהוא עלה לבוגרים במכבי, כולם ידעו שהוא יהיה הפיבוט הבא. משהו מיוחד. החיים הובילו אותו, והחיים ממשיכים. הוא עשה את השיקולים שלו, אבל אין ספק שהפציעות הכריעו. לא פשוט לשחק את הספורט שלנו כל כך הרבה שנים, ובמיוחד בעמדת הפיבוט".

אני מניח שבארוחת שישי האחרונה לא הפסקתם לדבר על הרגע הזה, ועל הסדרה.

"דיברנו על הכדוריד אולי 5 דקות, כי אנחנו בתוך סדרה, והאמת, שבבית לא מדברים המון על כדוריד. עומר כבר לא גר איתנו, אבל בתחושה זה מוזר לשחק מול אחי הגדול בסדרה כזו. שיחקתי נגדו במסגרת הליגה, כמובן בגמר הגביע, אבל בסדרה זה מרגיש אחרת. בכל מקרה, אני עולה ונלחם, ולא משנה אם זה אח שלי שעומד ממול. כמובן שאני מכבד אותו עד המקסימום, אבל שזה מגיע למצב של אני מולו, באחד על אחד, אין הטבות".

ובשישי, המשחק המכריע. ברור שאתה רוצה לנצח ולזכות, אבל אני מניח שאם יש משהו שינחם אותך בהפסד - זה שעומר מסיים את הקריירה בטעם הכי מתוק.

"לגבי הסדרה, אני חושב שסיפקנו כל מה שאוהד כדוריד רצה לראות. זה התחיל בשליטה מוחלטת שלנו, והתהפך עד לשיוויון. אשדוד קבוצה מעולה עם סגל רחב. למרות שאנחנו עם רוטציה הרבה יותר קצרה מהם, אנחנו מתאפיינים בהמון לחימה ואופי. אני חושב שזה מה שהביא אותנו עד עכשיו, כך שהכל יכול לקרות וזה הולך להיות מעניין. אעשה הכל בשביל לנצח ולזכות באליפות, ובשבילי זה יהיה תואר ראשון עם מכבי - בטח כשחקן שנכנס לעניינים. נחמה? לא תהיה נחמה להפסיד 3 גמרים בעונה - ובטח לאותה קבוצה, אבל אם עומר זכה בתארים האלו, נגיד שזו נחמה. זה שהפסדנו בגמר גביע המדינה ובגמר גביע ווינר-שופטים, זה יושב לנו בראש. לא יודע אם לקרוא לזה נקמה ספורטיבית, אבל בהחלט להראות מה אנחנו שווים ויודעים. אנחנו רוצים להוכיח את זה גם לעצמנו, שאנחנו מספיק טובים למרות כל מה שעברנו. כמובן, רוצים להחזיר את האליפות לראשון לציון, ולבית מכבי".

ולסיום, בהיבט האישי. שנה חלומית עבורך.

"האמת שהשנה הזו מרגישה לי כמו חלום. ג'ו מתתיה נתן לי המון תמיכה. הוא האמין בי, והשחקנים המנוסים - ירמי סידי, איבן קראצ'יץ', גאפר חדזימרוביץ' - עזרו לי המון. אני חושב שהראיתי מה אני שווה, ובעונה הבאה אני בטוח שאעשה עוד התקדמות ואהיה יותר טוב. שאיפה לצאת לשחק באירופה? לא כרגע".