לא איבדו את הראשדוד: לקראת משחק מספר 4 בסדרת הגמר

צילום: הדר ואן קולא

לפני 7 שנים, שמכבי ראשל"צ "הרסה" למכבי ת"א את חגיגת האליפות בביתה בתיכונט, כשסיימה מולה בשיוויון במשחק השלישי אחרי פיגור 2:0, היה ברור שגם אם היא תנצח במשחק הרביעי - זה לא ישנה יותר מדי - בגלל יחס השערים שנטה באופן משמעותי לזכות הצהובים מתל אביב. זו הייתה החזרה היחידה מפיגור 2:0, בסדרת גמר שהסתיימה לבסוף ב-3 ניצחונות, תיקו וצלחת לתל אביבים. ביום שישי הגיעה תורה של הפועל אשדוד "להרוס" חגיגת הנפת צלחת ביתית ב'בית מכבי', ולחזור לסדרה עם ניצחון - כשעדיין מכבי ראשון לציון מוליכה בה 1:2.

רק שלניצחון הזה, ה-35:33, יש הרבה יותר משמעות מאותו תיקו שהשיגה אז מכבי ראשל"צ. אשדוד, שעדיין עם הגב אל הקיר, יכולה לכתוב פרק חדש בתולדות גמר פליאוף אליפות הכדוריד ביום שלישי (19:40, מקיף ט' באשדוד, שידור בערוץ הספורט), ולהשוות ל-2:2. היא יכולה לגרור את הסדרה הזו למשחק חמישי ומכריע ביום שישי ב'בית מכבי'. למכבי ראשל"צ יש כמובן את האופציה לעשות כמו מכבי ת"א של אז, לנצח ולחגוג באשדוד. בכל מצב, יש לה מרווח ביטחון לעשות את זה ביום שישי שוב בבית, מה שאין לאשדוד - שכאמור חולמת כעת על שיוויון ומהפך.

"נלחמנו על הכבוד העצמי שלנו, לא הגיע לנו להפסיד 3:0 בסדרה" אמר אחרי המשחק אנדראה ווקוייביץ', מאמן אשדוד. "אם לא ננצח ונשווה - לא עשינו כלום. אנחנו פותחים את השבוע הזה בידיעה שאנחנו באים ליצור את ההכרעה במשחק החמישי". ג'ו מתתיה הסביר: "השחקנים נתנו מאה אחוז ואני לא יכול לבקש יותר. למרות שיש עצבים ולא ישנים טוב בלילה, זה הספורט שאנחנו אוהבים. צריך להכין את כולם מנטלית. כל עוד ניתן את הלב והנשמה אני רגוע".

מגרה לקפוץ למספרים מספרים, של אחרי משחק 2 - ואכן ניגע בחלקם, אבל שני המשחקים הבאים - הם הרבה מעבר לטקטיקה ומספרים - לכולם ברור, שההיבט הפסיכולוגיי, המנטלי, והיבט העייפות הפיזית יעשו את ההבדל. בניגוד לסדרות קודמות, יצא ככה, בגלל חג השבועות, שנוצר מרווח של כמעט שבוע בין משחק 1 למשחק 2. גם בין משחק 3 למשחק 4 - המרווח יחסית גדול. מה שאומר, שעניין עייפות יכול להכריע במשחק 5 - בגלל המרווח הלא גדול בין משחק עם המון אמוציות והשקעה שיסתיים ביום שלישי בלילה לבין לבין משחק חמישי אפשרי שיגיע כבר ביום שישי בצהריים. הרוטציה של מכבי ראשל"צ נותרה קצרה (הגם ששרון שלם חזר לסגל למרות פציעה, וקסם עמיאל עדיין מושעה). לאשדוד יש יותר עומק, אבל אין לה ממש פריבילגיה של מרווח תיקון.

בזווית של עייפות, סלש חוסר ריכוז, זה הרבה מעבר לפיזי. שווה להביט בנתון הכי חשוב שמצאנו שקשור בשליטה או איבוד שליטה במשחק: במשחק הראשון אשדוד איבדה 18 כדורים (11 מהם במחצית הראשונה. במשחק השני 12 (6 במחצית הראשונה, 6 בשנייה). היא שילמה ביוקר על איבודי הכדור. שימו לב למשחק השלישי - 7 בלבד - וזה נתון מרמה לרעת אשדוד. אם מודדים אותו לעומק - אשדוד איבדה אומנם שני כדורים בתחילת המשחק. במשך כ-55-56 דקות - היא איבדה 3 בלבד! כאשר שני איבודים נרשמו בשתי הדקות האחרונות שהיא הייתה בחסרון מספרי משמעותי בגל ההרחקות בסיום. מדהים. כשמכבי ראשל"צ איבדה 4 ו-5 בשני המשחקים הראשונים, היא שלטה בקצב. הפעם זה התהפך. מכבי ראשל"צ איבדה 8 כדורים. אשדוד לא איבדה את הראש, אפילו כשנותרה עם שני שחקני שדה ושוער - גם הרבה בזכות פסק זמן סופר קריטי ומדויק של אמיר דן, עוזר המאמן, לאחר שאנדראה ווקוייביץ' הורחק. אחרת, הסיום יכול היה להיות אחרת, אולי במשחק שהיה מגיע לההארכה (לולא פסק הזמן, וההחטאה של שער בטוח של איבן קראצ'יץ').

ועוד נתון מעניין. זה היה המשחק שנשלט באופן כמעט אבסולוטי מהקו האחורי - לעומת חוסר מענה של השוערים. אשדוד כבשה 11 שערים מתוך 12 ניסיונות מאיזור התשע (גרדימיר צ'נבסקי עצר רק כדור אחד מתוך 10, טל אליוכין נכנע מהטווח הזה פעמיים), וגם מכבי ראשל"צ הייתה חדה מאיזור ה-9 מטרים - ורקיץ' הצליח לעצור רק פעמיים מתוך 13. נכון ששער-שניים - היו ממרחק כאשר אחת הקבוצות הורידה שוער לספסל על מנת ליצור יתרון מספרי בהתקפה, אבל עדיין נתון מדהים.

ניבו לוי. חזר לעצמו בזמן קריטי, ביום שישי מעל גיא גרא

"זה לא פשוט לבוא שאתה 2:0 עם הגב לקיר. הייתי אומר את זה אם היינו מפסידים, אנחנו לא שווים 3:0 מול מכבי ראשון זה לא יחסי הכוחות. זה מה שישב בראש", אמר ניבו לוי בסיום המשחק. "חוץ מזה שאתה רוצה לנצח, יש את הכבוד שלך בתור שחקן ובתור קבוצה, וזה לא הפרשי הכוחות. שמח שהפקנו לקחים מהמשחקים הקודמים. קשה לצאת מהקופסה שאתה רץ הרבה זמן, ולא היה לנו הרבה זמן לעשות התאמות. אני שמח שחלק מזה עבד".

וזה עבד, וגם זה קשור לריכוז. אשדוד הביאה עוצמות זריקה ודיוק, כמו בימים גדולים שלה. ריסטו וויאצ'יץ' עם 9 שערים מ-11 ניסיונות (כולל פנדל), ניבו לוי עם 7 שערים מ-8 ניסיונות, אלכסנדר באביץ' עם 6 שערים מ-9 ניסיונות (כולל פנדל), ושלושתם סיפקו 20 שערי שדה באחוזים גבוהים מאוד (מתוך 26 ניסיונות זריקה), בנוסף ל-16 אסיסטים משותפים של הטריו. 2 חטיפות, וחסימה. ערך מוסף, אור פרקש. לגמרי. 6 שערים מ-7 ניסיונות. מחצית מהם במשחק המעבר. כל שאר הנתונים, לא יוצאי דופן, חוץ מעוד הצגה ענקית של ירמי סידי.

סידי סיים עם 14 שערים ב-88 אחוזים (אחת משתי ההחטאות שלו הייתה בזריקת פנדל שנעצרה ע"י ורקיץ'), ועם עוד 8 אסיסטים - בתצוגת על של שחקן אדיר שעומד בגמר הפליאוף הנוכחי על 26 שערים ועל 30 אסיסטים (ו-68 אסיסטים בסה"כ ו-57 שערים מאז פתיחת חצי גמר הפליאוף). אגב סידי עבר את רף המאתיים שערים עונתי ועומד על 201. הנתונים שלו מתעצמים דווקא ברגעי השיא. את וויאצ'יץ' הזכרנו, הוא חזר לעצמו אחרי שני משחקים פושרים. זה אומנם השבוע האחרון שלו במדי אשדוד, לפני שילבש בעונה הבאה את מדי רמת השרון, ודי ברור - שהוא הברומטר. התרומה של כולם חשובה, אבל שריסטו ב"זון" - זה מאפשר עוד אופציות לאשדוד.

אז מה הסבירות לקאמבק? ברור שהכל פתוח, אבל אם יש יתרון מסוים לאשדוד בהיבט הפסיכולוגי (מלבד סוג של מומנטום אחרי הניצחון) - היא פשוט הייתה בסרטים האלו, תרחישים די דומים, ואפילו חלק גדול מהשחקנים חוו והיו שותפים לחלק מהקאמבקים הללו. בעונה שעברה, אשדוד חזרה בגמר מפיגור 1:0 - וניצחה 3 משחקים ברציפות בדרך ל-1:3 ולהנפת הצלחת. בסדרה לפני כן, מול מכבי ראשל"צ, אשדוד חזרה מפיגור 1:0, עם שלושה ניצחונות רצופים ועלייה לגמר. היא חזרה מפיגור בסדרת רבע גמר מול הרצליה, ואם נלך אחורה לשנה ההיסטורית שלה ב-2019 - היא ביצעה מהפך מפיגור 1:0 מול הפועל ראשל"צ בחצי הגמר - עם שלושה ניצחונות רצופים, וגם בגמר ידעה לשוב מפיגור 1:0 ולקחה את הסדרה שהסתיימה ב-2:2 ותיקו מול מכבי ראשל"צ בזכות יחס שערים. די ברור שאם מכבי ראשל"צ תאבד את ה-0:2 שהיה לה, בטח אחרי ההפסדים העונה בגמר גביע המדינה ובגמר גביע ווינר-שופטים, זה סיפור בפני עצמו שהופך לפצע כואב מול אשדוד. ביום שלישי התשובה תתבהר. אולי דווקא היא תחגוג אליפות שנייה ברציפות, באולם חוץ של יריבה, אחרי שעשתה זאת ב-2021 באולמה של הפועל ראשל"צ.

אור פרקש, במשחקו הטוב ביותר העונה

גאפר חדזימרוביץ' ומאחוריו ריסטו וויאצ'יץ', עמרי קושמרו, אלכסנדר באביץ', פאבל אטמן ואיתי סויסה.
צילום: הדר ואן קולא