פיינל בפור? לקראת משחק 4 בסדרות חצי הגמר

צילום: הדר ואן קולא, פבל יפנוב, משה דהן, גבי אלאלוף

הראשוניות בעניינים - והפנים אל המשחק הרביעי בחצי גמר פליאוף האליפות בליגת ווינר מחר (שני): מכבי ראשל"צ תארח הערב ב-18:30 (בית מכבי, שידור בערוץ הספורט) את א.ס SGS רמת השרון - וביתרון של 1:2 בסדרה - היא זקוקה לניצחון כדי להעפיל לגמר. מנגד, רמה"ש חייבת ניצחון כדי לגרור את הסדרה להכרעה במשחק חמישי ביום שישי ב'אורנים'. בסדרה המקבילה, המצב דומה: גם הפועל SP אשדוד, האלופה ומחזיקת הגביע, מוליכה 1:2 על הפועל אלטשולר שחם ראשל"צ ותארח אותה במקיף ט' ב-20:00 (שידור בפיקסלוט ובפייסבוק). המשוואה ברורה - והסיפור הוא - ששתי הקבוצות ללא יתרון הביתיות - חוזרות הביתה למשחק 4 - עם אפשרות הכרעה. האם הקבוצות שזכו ביתרון הביתיות בזכות הדירוג הגבוה יותר בליגה הסדירה, יוכלו להעביר את ההכרעה למשחק חמישי אצלן בבית?

שימו לב לנתון הבא שמלווה את היסטוריית המפגשים בין מכבי ראשל"צ לרמת השרון בחצי גמר הפליאוף. עד לסדרה הנוכחית - התקיימו ב-3 סדרות לאורך השנים האחרונות - 10 מפגשים ביניהן. 9 הוכרעו בניצחונות ביתיים! רק אחד (בסדרה לפני שנתיים) הוכרע בניצחון חוץ (של הצהובים). בסדרת חצי גמר 2019 - שנמתחה לחמישה משחקים, מכבי ראשל"צ ניצחה 2:3 (38:39 לצהובים במשחק הראשון, 33:37 לרמה"ש במשחק השני, 29:33 בשלישי למכבי ראשל"צ, 34:38 לרמה"ש ו-28:31 מכריע בבית מכבי). ב-2017 - מכבי ראשון ניצחה את הראשון 23:29. רמה"ש את השני 30:31, ובשלישי בבית מכבי - 21:22 - ו-1:2 בסדרה. מלבד הסדרה ב-2021 שהוכרעה ב-0:2 לצהובים עם ניצחון חוץ - בזו אנחנו חווים 3 ניצחונות חוץ! מכבי ראשל"צ מנצחת פעמיים ב'אורנים' - 30:31 ו-36:37. רמת השרון מביסה את הצהובים בבית מכבי 24:37.

"שאפו גדול לשחקנים שעשו עבודה מדהימה. להתרומם אחרי התבוסה הביתית שקיבלנו, זה לא פשוט והם הוכיחו אופי גדול. מה שמדהים, הוא שהצלחנו לנצח ב'סקור' שלהם. לרמה"ש יש הרבה איכויות. שהם נכנסים לקצב, הם רוקדים על המגרש ומאוד קשה לעצור אותם, אז לנצח אותם בקצב שלהם וברמת השרון - זה וואו אחד גדול מבחינתי", סיכם ג'ו מתתיה מאמן מכבי ראשל"צ. "המשחק הבא? הולכים אל הלא נודע. בסדרות, מאוד משמעותי העניין של השוערים. כאשר הצלחנו לכבוש מעל 65 אחוז - ניצחנו. כשלא - הפסדנו. נצטרך לעצור אותם במתפרצות, ואם נצליח לעשות את הדברים - יהיה לנו סיכוי טוב לנצח, אבל זה יכול ללכת לכל כיוון".

שאפו ענק לג'ו מתתיה עצמו. להרים קבוצה מתבוסה ביתית צורבת במשחק 2 בפליאוף - משחק שמכבי ראשל"צ נראתה מרוסקת, לניצחון חוץ מיד אחרי, לא פחות ממדהים. מנטלית ומקצועית. מנגד, מה עובר על עידן מימון ורמה"ש? הרי זו קבוצה שיודעת לפתח מומנטום, והיא עשתה רצף מרשים של 9 ניצחונות עד חצי גמר הפליאוף. ללכת אחורה דווקא אחרי ניצחון ענק, שבו הקבוצה נראתה חדה ותכליתית, ולמצוא את עצמה שוב בפיגור? לא ברור. שימו לב לכמה מספרים מהמשחק האחרון. השוערים, בשתי הקבוצות לא סיפקו את הסחורה - כמו גם ההגנות עצמן - כי 73 שערים שמובקעים במשחק פליאוף - על אף כמה עצירות חשובות בשלבי הסיום - זה באמת טירלול. ברמה"ש סטויקוביץ' וקפלן ירדו מכ-40 אחוז במשחק השני ל-20 בלבד (9 עצירות מ-46). צ'נבסקי עצר 11 עצירות ב-26 אחוז, אבל ההבדל העיקרי הפעם היה היכולת של מכבי ראשל"צ להניע חכם, להכניס פנימה ולייצר 20 שערים מ-26 ניסיונות (77 אחוזים) מאיזור ה-6 מטרים. רמה"ש? 9 מ-15. נכון, ההפרש בסיום רק שער, אבל מכבי ראשון עבדה על בטוח - במשחק שבו קצב ההבקעה המהיר היה דווקא אמור להכריע אותה ברוטציה הקצרה שלה.

מאמן רמה"ש, עידן מימון: "לגבי המשחק שהיה בשישי, אז הבעיה העיקרית שלנו הייתה ההגנה. אנחנו לא יכולים לספוג 37 גולים, ולכן המפתח מבחינתנו למשחק הבא הוא קודם כל להרים את הרמה האגרסיבית שלנו ולבוא מפוקסים בהגנה. זה משחק של עונה שלמה עבורנו משחק שאין ממנו דרך חזרה ונעשה הכל כדי להחזיר את ההכרעה אלינו הביתה".

בשורה התחתונה, ספק אם תמצאו נתון כזה - 4 משחקים העונה, שמכבי ראשל"צ מנצחת על שער ב'אורנים': בגביע ווינר שופטים (31:30), בבית העליון (30:29), ובפליאוף (31:30 ו-37:36). אולי התשובה היא, שברגעים שרמה"ש מרגישה נוח מדי, היא בטוחה בעצמה- היא נופלת. מלבד מול מכבי ראשל"צ, זה קרה לה בהפסד 39:38 לנס ציונה וההדחה ברבע גמר הגביע. ועדיין, רמה"ש ניצחה העונה פעמיים ב'בית מכבי'. בבית העליון, ובמשחק השני בחצי גמר הפליאוף. אם הרטוריקה ההזוייה משהו, שהקבוצות מנצחות במשחקי החוץ תישמר - אז אנחנו אמורים להגיע למשחק חמישי, או שמשהו ישתנה ביום שני, ואולי ביום שישי. דבר אחד בטוח, זו סדרה בלתי צפויה - וזה כל היופי בספורט.

ואחרון - ירמי סידי, פנומנל! 8 שערים ו-9 אסיסטים היו לו במשחק הראשון. במשחק השלישי 10 וכמות דומה של אסיסטים. בבית העליון הוא הבקיע 6 שערים בניצחון ברמת השרון. לעומת 2 שערים בלבד שכבש בתבוסה הביתית במשחק השני בסדרה. לחזור על דבר, פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ולצפות לתוצאה שונה?

במבט לסדרה השנייה, אולי כדאי להתחיל עם משפט שהרוויה פאזין השיב כשנשאל בסיום המשחק האחרון, האם הסדרה הזו תלך למשחק חמישי: "בוודאות, הסדרה הזו תלך למשחק חמישי". בין אם זה יקרה או לא - המון מחמאות למאמן. הוא הכין את הקבוצה שלו בצורה מושלמת. היא הייתה לגמרי עם הגב אל הקיר. לגמרי קצרה בעומק האיכותי שלה, אבל היא הגיעה נחושה, ושיחקה על הכבוד והחיים שלה - והקריבה המון כדי להשיג ניצחון ב'מאצ'-אפ' שלא היה לטובתה. בלי עוגני שביעייה (אסטרשפקין ושי נתן שגמרו את העונה), ומשחק שני ברציפות שליאור גורמן מורחק (באחרון, כבר במחצית הראשונה). אגב, זה גם קרה לה במשחק השני באשדוד, רק ששם זה הסתיים בהפסד אכזרי מבחינתה.

אין ואקום, וזה גרם לשחקנים לקחת אחריות. לידור פסו היה שחקן מוביל בחולון, אבל הוא למד על בשרו שמעבר לקבוצה בעלת יומרות ועם עומק איכותי - לא פשוט ולוקח זמן (ואגב, תראו מה קורה בסדרה המקבילה לאור לוי, שעשה מעבר דומה מחולון לרמה"ש - ודווקא אחרי שנקלט והשתלב מהר - כעת ברגעי ההכרעה על שער אחד בשני משחקי הפליאוף הראשונים). אז פסו סיפק משחק מושלם. התקפית (8 שערים מ-9 ניסיונות, 3 אסיסטים), ותרם הגנתית. אפשר לשים לב, שאת הגישה המאוד אקטיבית, את התשוקה, הוא הביא גם למשחקי הנבחרת, אבל כעת הוא הבין שהוא צריך לקחת אחריות ולהבקיע. משהו, שאגב, היה מצופה מליאור גורמן, שהרבה יותר מנוסה מפסו, ברמה ההתקפית - ומוצא את עצמו מורחק בשני המשחקים האחרונים. איתי סורקיס התעלה עם 6 שערים. אראל צייטלר תרם 3. עידו פלח עם שניים (והיו לו גם 3 במשחק הקודם - יחד עם אסיסטים חשובים). בן אור גונן היה לגמרי בונוס עם שני שערים והמון התלהבות שהכניס. בודנהיימר ופריבאניץ' (שעלה פצוע) - תרמו יחד 6. וכמובן, נמניה פריבאק, שהנהיג.

איכשהו, הואקום התמלא, אבל קשה היה לצפות תוצאה כזו - 26:33. אז למטבע הזה יש שני צדדים. אולי הנוחות שאשדוד הרגישה. אולי ביטחון יתר בכך שהיא תסגור את הסדרה הזו בהליכה עם החוסרים של הפועל ראשל"צ - אחרי 3 ניצחונות מולה במעמדי שיא (כולל חצי גמר גביע המדינה). כך היא נראתה. כבדה. מסורבלת, מפוזרת, התקפית והגנתית, וההבדל - היה במילה אחת שהמאמן של אשדוד אנדראה ווקוייביץ' הדגיש כבר בסיום המשחק השני. אנרגיה. היא הייתה רק בצד אחד (גם אם בסטטיסטיקה תוכלו לקרוא שהפועל אשדוד עשתה יותר עבירות מהפועל ראשל"צ - 27:29 - אז במחצית השנייה אשדוד עשתה רק 8 עבירות בלבד).

ועוד נתון שעשה הבדל במספרים: הפועל ראשל"צ שיחקה חכם וייצרה 10 שערים מ-10 ניסיונות מאיזור השש מטר. היא אפילו מצאה פתרונות בקו האחורי עם 11 שערים ב-65 אחוזים מאיזור ה-9 מטר. אשדוד? 4 שערים מ-8 ניסיונות מה-6, ו-8 שערים מ-15 מה-9. בסטטיסטיקה נרשמו 6 עצירות שוערים בלבד מתוך 38 - 16 אחוזים - לוורקיץ' ולמאירוביץ. מעט מדי, ובטח לא בשלבים שאשדוד הייתה יכולה לשוב למשחק. "זה לא ריאלי שסדרה כזו תיגמר ב-0:3", סיכם ווקוייביץ', בהתייחס למאבק בין הקבוצות לאורך העונה כולה. "אנחנו לא אוהבים להפסיד ככה, אבל זה חלק מסדרה. לא הייתה לנו שליטה. עשינו טעויות. הם נלחמו על החיים שלהם, ועשו את זה. ממשיכים".

אחרי הפסקת האש בלחימה בדרום, אשדוד תוכל לארח את הפועל ראשל"צ בביתה. אחרת המשחק הזה היה נדחה. נראה שאשדוד עדיין פייבוריטית, כי עד כה היא הגיעה ברגעי הכרעה. אולי הזעזוע במשחק האחרון - ירים אותה, ומצד שני - הפועל ראשל"צ חייבת לבוא בדיוק באותה גישה. של אנדרדוג. שאין לו מה להפסיד. ששולף ציפורניים, שכן מאמין שהוא יכול להרוויח, ופאזין ניסח את זה יפה אחרי המשחק השני. "נחזור לאט לאט, מהלך אחרי מהלך, צעד אחרי צעד, מחצית אחרי מחצית". הפועל ראשל"צ כבר ניצחה באשדוד 30:29 במחזור השביעי, וסיימה בתיקו 26:26 בבית העליון. אגב, הניצחון האחרון 26:33 - ב-7 שערי הפרש - הוא יותר שערי הפרש מאשר אשדוד השיגה בשני המשחקים הראשונים בסדרה. אז הסדרה הזו כמובן לא תיפול או תקום כמו בעבר על הפרשי שערים, אבל כבר עכשיו ברור - גם אם הפועל ראשל"צ תודח מחר בלילה - היא תדע - שזה קרה אחרי שהיא נתנה באמת את כל האקסטרות שנותרו לה. מצד שני, ציינו, הגדולה של אשדוד, היא להתעלות ברגעים חשובים.