שוערת וקפטן הפועל דלתות פנדור ראשל"צ רוית שושן מגשימה חלום (צילום הדר ואן קולא)
הפועל דלתות פנדור ראשל"צ הניפה לפני כשבועיים וחצי את צלחת האליפות הראשונה מזה 28 שנים שהשלימה לדאבל ועבור קפטן הקבוצה רוית שושן, אחת מהשוערות הישראליות הטובות ביותר שידעה ליגת הנשים בכדוריד, הייתה זו זכייה ראשונה באליפות ובדאבל לאחר שבמהלך הקריירה הנהדרת שלה בכדוריד, רשמה לזכותה שתי זכיות נוספות בגביע המדינה.
רוית שושן עדיין באופריה מזכיית קבוצתה בדאבל ובגיל 39 עם משפחה, שני ילדים ו-27 שנים בענף, היא לא מבכה את התארים שהחמיצה אלא חוגגת את הדרך המכובדת שעשתה והתארים בהם זכתה "חיכיתי לזה הרבה מאד זמן". ואין ראויה ממנה.
הפועל דלתות פנדור ראשל"צ הניפה לפני כשבועיים וחצי את צלחת האליפות הראשונה מזה 28 שנים שהשלימה לדאבל ועבור קפטן הקבוצה רוית שושן, אחת מהשוערות הישראליות הטובות ביותר שידעה ליגת הנשים בכדוריד, הייתה זו זכייה ראשונה באליפות ובדאבל לאחר שבמהלך הקריירה הנהדרת שלה בכדוריד, רשמה לזכותה שתי זכיות נוספות בגביע המדינה.
רוית שושן עדיין באופריה מזכיית קבוצתה בדאבל ובגיל 39 עם משפחה, שני ילדים ו-27 שנים בענף, היא לא מבכה את התארים שהחמיצה אלא חוגגת את הדרך המכובדת שעשתה והתארים בהם זכתה "חיכיתי לזה הרבה מאד זמן". ואין ראויה ממנה.
הדאבליסטית רוית שושן
הכדוריד מהווה חלק מרכזי ונוכח בחייה של שושן שבגיל 39 שוקלת את המשך דרכה בענף "הכדוריד נתן לי חברות לחיים, תחושת שייכות ומשפחתיות שמקורה במועדון בו גדלתי – הפועל ראשל"צ. למדתי הרבה על משמעת עצמית והתמדה וקשה לי לדמיין את חיי ללא הכדוריד, רחוק מהפרקט והרשת. מה יהיה ביום שאחרי? קשה לדעת ולמרות העומס הפיזי והמורכבות לשלב הכול, זו תהיה החלטה אמיצה וקשה לסיים את דרכי כשחקנית פעילה".
לגבי סדרת גמר הפליאוף שנפתחה בניצחון אדום, המשיכה להפסד אדום ולבסוף הוכרעה במשחק השלישי בניצחון ואליפות של הפועל דלתות פנדור ראשל"צ אמרה שושן: "נהניתי מאד מסדרת הגמר מול מכבי הארזים ר"ג ומהעובדה שהסדרה נגררה לשלושה משחקים. לא הופתעתי מההפסד שלנו במשחק השני בסדרה, היה לנו לוח משחקים צפוף וחווינו ירידת מתח במשחק השני, מה גם שהייתה לנו יריבה חזקה שנתה פייט ראוי ומכובד".
לגבי הזכייה בגביע אמרה שושן: "הייתה לנו עונה טובה אבל כשאת מגיעה לרגעי ההכרעה, למשחקי הליגה כבר אין רלוונטיות ובהרבה מובנים מתחילים מהתחלה. אני גאה להיות חלק ממשחקי גמר דרמטיים שנגררו להארכה ומשכו הרבה עניין - עובדה שרק מוסיפה לכדוריד הנשים. בפן האישי זו כמובן תחושה עילאית שקשה לתמצת במילים".
על חלקה האישי בגמר הגביע והעצירות הקריטיות שהבטיחו ניצחון (העצירה הראשונה של שושן שמרה על תוצאה שוויונית בתום הזמן החוקי של המשחק וגררה אותו להארכה והעצירה השנייה מנעה שוויון והבטיחה ניצחון אדום) אמרה שושן: "ברגעים האחרונים בגמר הגביע ניתקתי את עצמי מכל מה שקרה סביבי והדבר היחיד שידעתי הוא שאני צריכה לעצור את הכדור. מיד לאחר הזריקה האחרונה שהדפתי, שמעתי את הבאזר וחשבתי שאחד המאמנים לקח פסק זמן. כששיר (וקרט) קפצה עלי התחלתי לקלוט שזהו זה, המשחק נגמר וזכינו בגביע".
לגבי סדרת גמר הפליאוף שנפתחה בניצחון אדום, המשיכה להפסד אדום ולבסוף הוכרעה במשחק השלישי בניצחון ואליפות של הפועל דלתות פנדור ראשל"צ אמרה שושן: "נהניתי מאד מסדרת הגמר מול מכבי הארזים ר"ג ומהעובדה שהסדרה נגררה לשלושה משחקים. לא הופתעתי מההפסד שלנו במשחק השני בסדרה, היה לנו לוח משחקים צפוף וחווינו ירידת מתח במשחק השני, מה גם שהייתה לנו יריבה חזקה שנתה פייט ראוי ומכובד".
לגבי הזכייה בגביע אמרה שושן: "הייתה לנו עונה טובה אבל כשאת מגיעה לרגעי ההכרעה, למשחקי הליגה כבר אין רלוונטיות ובהרבה מובנים מתחילים מהתחלה. אני גאה להיות חלק ממשחקי גמר דרמטיים שנגררו להארכה ומשכו הרבה עניין - עובדה שרק מוסיפה לכדוריד הנשים. בפן האישי זו כמובן תחושה עילאית שקשה לתמצת במילים".
על חלקה האישי בגמר הגביע והעצירות הקריטיות שהבטיחו ניצחון (העצירה הראשונה של שושן שמרה על תוצאה שוויונית בתום הזמן החוקי של המשחק וגררה אותו להארכה והעצירה השנייה מנעה שוויון והבטיחה ניצחון אדום) אמרה שושן: "ברגעים האחרונים בגמר הגביע ניתקתי את עצמי מכל מה שקרה סביבי והדבר היחיד שידעתי הוא שאני צריכה לעצור את הכדור. מיד לאחר הזריקה האחרונה שהדפתי, שמעתי את הבאזר וחשבתי שאחד המאמנים לקח פסק זמן. כששיר (וקרט) קפצה עלי התחלתי לקלוט שזהו זה, המשחק נגמר וזכינו בגביע".
רוית שושן עם שריקת הבאזר בגמר גביע המדינה
שושן החלה את דרכה בענף בגיל 12 בבית הספר אצל וובה זייקמן ממנו רכשה את יסודות השוערות בכדוריד לאחר שאחותה משכה אותה לאימונים. עד כיתה ח' חילקה שושן את זמנה בין ג'ודו לכדוריד אך לבסוף בחרה בכדוריד. שושן: "הבחירה בכדוריד הייתה טבעית עבורי, מיד התחברתי למשחק מכל הבחינות, האינטנסיביות, הקבוצתיות, החיבור החברתי, ומעל לכל, תחושת השייכות למועדון שהוא בית. מבחינתי לא הייתה בכלל שאלה - התמכרתי לכדוריד".
זה כמעט בלתי נמנע מבחינתה של שושן שלא להביט לאחור ולהיזכר בנעורים סביב הכדוריד שהחלו ב-6 בבוקר באימוני נבחרת בית הספר, המשיכו לאימוני נבחרות אחר הצהריים ולאימוני קבוצת הנשים בלילה, לוח זמנים שלא רק שלא הרתיע – אלא להיפך, הוא יצר חיבור ומחויבות: "הניצחונות המשותפים, האחווה, ה"ביחד" סביב השעון וכן, גם ההפסדים היו הכתף שנשענו עליה, גורם מחבר שזלג גם לחיים הפרטיים ומלווה אותי כל חיי – עד היום. בהפועל, בתקופתי כנערה, היו הרבה בנות והייתה בינינו תחרות בריאה, כיפית ומפרגנת המבוססת על חברות אמיצה. למדנו שדקות משחק צריך להרוויח והמחשבה צריכה להיות קבוצתית ולא אישית. הקבוצה סומכת על מי שנמצאת על המגרש וגם כשאני על הספסל, אני צריכה לראות את המשחק מבחוץ ולתת תמיכה מלאה למי שעולה על המגרש ונלחמת בתורה גם עבורי. אני לא מתחרה בקבוצה שלי, אנחנו ביחד כגוף אחד".
שושן בגמר גביע המדינה
ולסיום טיפ הזהב של שושן לשחקניות הצעירות: "כדי לעשות ספורט בצורה הטובה ביותר ולהתמיד לאורך שנים את חייבת לאהוב את הענף. להגיע לכל אימון ולכל משחק מרצון ולא כי את חייבת. על מנת לשמר את רמת ההשקעה הגבוהה, חייבים לאהוב את מה שעושים, ברגע שאת אוהבת את הספורט, את הענף, תצליחי להוציא מעצמך 200% ולהצטיין".
