צילומים: הדר ואן קולא
הסיבוב הראשון בליגת ווינר מאחורינו. שלב הבתים - העליון והתחתון לפנינו (ייצא לדרך ב-20 בינואר), וזה הזמן לגעת בכמה מהנקודות והמספרים והמאפיינים הבולטים ב-11 המחזורים הראשונים של העונה.
1. ה-קבוצה - הפועל אלטשולר שחם ראשל"צ. חתמה סיבוב ראשון מצוין במקום הראשון עם 10 ניצחונות והפסד בודד. כן, רק "48" במאזן הפלוס ביחס השערים - כי 5 מהניצחונות שלה (ב-8 המשחקים הראשונים) היא לקחה על חודו של שער (היא ניצחה בהם אגב 4 מקבוצות הבית העליון, בהפרש שער. 3 מהם במשחקי חוץ - באשדוד, בהרצליה ובחולון. אחד בבית - רמת השרון, וההפסד היחידי שלה הוא על חודו של שער בדרבי למכבי ראשל"צ). אגב, חלק גדול מאותו פלוס בשערים היא בנתה בניצחון אחד - 20:38 על נס ציונה במחזור התשיעי. וזה מרשים, גם ברמת החיבור, גם ברמת התוצאות, גם באופי במיוחד כשמדובר במאמן חדש (הרוויה פאזין) ובסגל שכולו כמעט חדש לחלוטין, שעל הדרך היא גם דאגה לשלב את הצעירים שלה מהבית. היא עשתה בינגו עם ההחתמה של אולג אסטרשפקין הבלארוסי, ללא ספק מהמצטיינים של של הסיבוב הראשון. בעל עוצמת זריקה נהדרת. חוכמת משחק, ועם תפוקה של 85 שערים ב-73 אחוזים. רועי ליבגוט עשה התקדמות נהדרת ומסיים עם 63 שערים ב-76 אחוזים. שני "הוותיקים" נמניה פריבאק (35 שערים). ואנטוניו פריבאניץ' (31 - ב-78 אחוזים) הם זרים יציבים ויעילים. בתוספת של איתי סורקיס עם 31, אראל צייטלר עם 27, ליאור גורמן עם 24, תומר בודנהיימר עם 22 ושי נתן כעוגן הגנתי - הפועל עשתה סיבוב מצוין, יחד עם שילוב טוב ומפרה בין הקורות של אורון ברגיל ותום שם טוב.
אסטרשפקין מהפועל ראשל"צ. הזר אולי הבולט ביותר בסיבוב הראשון, מול עדן ג'ינג'י ושון סלס מהרצליה
2. ההפתעה - בני הרצליה נאפיס. לא הצליחה להשתלב בעונה שעברה בבית העליון, ופספסה את העלייה בגלל נקודה פחות מאשר קרית מוצקין. היא החלה את הליגה בהפסד ביתי להפועל ראשל"צ (על חודו של שער), וייצרה ריצה של 6 ניצחונות רצופים. היא אומנם נעצרה מול רמת השרון ומכבי ראשל"צ, אבל ידעה לחתום את הסיבוב הראשון עם ניצחון גדול באשדוד מול האלופה 29:32. הרצליה היא הכובשת השנייה בטיבה בליגה עם 379 שערים (שער אחד פחות מחולון), ומסיימת במקום הרביעי. בהרצליה הביאו שוער טוב - איבן מורוז הבלארוסי (שני בעצירות שוערים בליגה). עדן ג'ינג'י סיפק את התרומה שלו (66 שערים). החלטה מושכלת שהתבררה כמצוינת - הבאתם של ניב צורף (58 שערים ב-63 אחוזים) ושל שון סלס (39 שערים). יש לה תרומה יפה מהישראלים (גל שניידר עם 44 כיבושים, תומר טואג בעונה טובה עם 25), ושני זרים יעילים וטובים - נמניה גויקוביץ' עם 57 כיבושים ב-64 אחוזים, ואסיסטים רבים. דושאן אנדרייביץ' עם 36 שערים ב-72 אחוזים. עם חיזוק של זר איכותי, אחרי עזיבתו של אלכסנדר סטויאנוביץ' - הקבוצה שמודרכת על ידי דניאל לינדגרן חייבת לסמן לעצמה כיעד לפחות הגעה לחצי גמר הפליאוף.
3. שחקן הסיבוב - אור לוי. פשוט פנטסטי. שיפור בקבלת החלטות. מלך שערי הליגה עם 89 כיבושים (71 אחוזים). מחלק אסיסטים, ומנהיג. חולון נכנסה לבית העליון מהמקום השישי, אבל כל ההבדל בינו לבין מקום שני הוא בסה"כ שתי נקודות. היא סיפקה משחקים מוחצים, בניצחונות בדו סיפרתי בנס ציונה, ברמת גן. היו לה גם נפילות (בבית מול הרצליה, ובטח ברבע גמר הגביע מול אשדוד). היא השיגה ניצחון מוחץ על רמת השרון ב-9 שערים. תיקו ב'בית מכבי', הפסד על חודו של שער להפועל ראשל"צ. היא הקבוצה שהבקיעה יותר מכולן - 380 כיבושים. וזה עם סגל יחסית צעיר, שניים מהזרים היותר ותיקים בליגה - הניגרים קאלו ואובינה, שבחולון טוענים שהחיבור הקבוצתי שלהם אפילו גדול יותר מהתרומה האישית. רוטציה רחבה בעמדת השוער. לאן זה יכול להספיק? תלוי באור לוי. כשהוא ב"זון" כמו ה-17 שערים שכבש מול רמת השרון (היה לו גם משחק מצוינים מול הפועל ראשל"צ עם 16 שערים ומול מכבי ראשל"צ עם 11 שערים, וזה כמובן לא כולל חטיפות ואסיסטים) חולון יכולה להכל.
4. לא רק חביבה, אלא יעילה. אס"א ת"א, העולה החדשה, היחידה ללא שחקנים זרים, עשתה מעבר למה שציפו ממנה. שני ניצחונות חוץ - באילות ומול הפועל ר"ג, ותיקו מפתיע שכולו אגב הפסד ברמת השרון (אגב, אם יובל כץ לא מחטיא פנדל מול אשדוד האלופה בשניית הסיום - אז אס"א לוקחת עוד נקודה. בסוף, אשדוד לקחה אותו לשורותיה). קחו את הנתון הבא - אס"א הפסידה 3 משחקי בית על חודו של שער - מול אשדוד, הפועל ראשל"צ וקרית אונו (בבאסה, היא לא לקחה נקודה באולם האוניברסיטה). לא תמצאו אצלה שחקנים שמבקיעים 70 ו-80 שערים בסיבוב, אלא חבורה מאוד מגובשת ומאמינה, עם חלוקה מאוד מיוחדת. 5 שחקנים מובילים כבשו בין 41 ל-50 שערים - יובל ימנר עם 50, ניתאי זהבי עם 47, עידו בדור 46, אמיר זייפרט 43 ושלו אהרוני 41 (אחריהם אייל זייפרט 31). קובי כהן עם 102 עצירות אומנם לא באחוזים גבוהים במיוחד (27), אבל עם האמונה שלה - היא עוד יכולה להשיג את המטרה - הישרדות בליגה וקידום שחקנים צעירים. והעלילה הזו מתרחשת, שכאמור יובל כץ אולי השחקן האיכותי ביותר עוזב במהלך הסיבוב לאשדוד.
אגב, כדי לחדד הבדלים - בנוגע לתלות בשחקן זה או אחר - תראו את ההבדל בין אס"א לחבל אילות או הפועל ר"ג, יריבותיה - אילות תלויה בשני הזרים - דרקו טודורוביץ' עם 81 שערים וסטפן איליץ עם 74 - שכבשו יותר ממחצית הכיבושים - 294 בסה"כ (אילות אגב גם היחידה בליגה שלא הגיעה ל-300 שערים). גם בר"ג, תלות קיצונית בניקולה לאזיץ' אחד (87 שערים - מתוך 309 שר"ג הבקיעה).
רועי ליבגוט. החלטה מצוינת לשוב להפועל ראשל"צ אחרי התחשלות בקרית אונו
5. המאכזבת - הפועל קרית אונו, ללא ספק. ניצחון בודד - ושלושה משחקים שסיימה בתיקו ברצף, שבהם שמטה ניצחונות ממש בשניות הסיום. קרית אונו עשתה קפיצת מדרגה נאה בשנתיים הקודמות עם ההגעה לפליאוף העליון, וזכתה למחמאות על כך. היא עשתה זאת דרך הבית התחתון, והיא עדיין יכולה לעשות זאת, אבל מקבוצה עם 4 זרים מנוסים ושילוב של שחקנים צעירים ו-ותיקים ששווים משהו - אפשר וצריך היה לצפות ליותר. שיתחברו לקבוצה שתשיג יותר, ולא תאבד למשל את המשחק האחרון שלה בבית מול הפועל ר"ג אחרי שהיא כבר מוליכה ב-5 שערי הפרש.
6. טייגרים, רעבים. נס ציונה היא גם בהגדרת הסימפטיה הטובה - שקיבלה ללא ספק חותמת עם הניצחון המפתיע ברמת השרון וההעפלה לחצי גמר גביע המדינה. כפיר דראי עושה עבודה נהדרת בעונת בכורה כמאמן על הקווים. נס ציונה עם שני זרים בלבד, שאחד מרכזי (ניקולה סקורוביץ') נאלץ לעזוב במהלך הסיבוב, ועם בינגו שהגיע - המרכז הקרואטי מרקו קובאטיץ' (היא כנראה תצרף מקשר לקראת השלב השני). נס ציונה עם אחד הסגלים הכי צעירים בליגה (בקיזוז גילו של טולי ליבגוט הבלתי נגמר), מרביתו מבית, ועדיין גם עם אלו שבאו מבחוץ - היא עושה עבודה נהדרת. והם איתה. היא נתנה במה טובה להתפתחות של ניב שמן, שמסיים סיבוב עם 51 כיבושים ב-48 אחוזים. עומרי נדלר עם 42 שערים. איתי יונגר הצעיר עם 41. זו רק רשימה חלקית, ואגב - ברשימת העצירות של השוערים בסיבוב הראשון מוביל שגיא בוניס - עם 135 ב-32 אחוזים (מתוך 417 זריקות לעברו). היא צברה 9 נק', והיא כרגע בעמדה הטובה ביותר מבית קבוצות הבית התחתון אל המקום שמוביל לפליאוף.
7. הפערים. נכון, היו לא מעט תוצאות תיקו ומשחקים שהוכרעו על חודו של שער ושניים, ו"קטנות" שהציקו ל"גדולות", אבל בגדול - גם בתחושה - זו עונה עם תוצאות בהפרשים יותר גבוהים מעונות קודמות. זה לבטח בא לידי ביטוי בפער הנקודות למשל בין חולון שמסיימת במקום ה-6 עם 15 נקודות וסוגרת את הקבוצות שממשיכות לבית העליון, לבין נס ציונה הסמן המצליח בנקודות מבין קבוצות הבית התחתון - 9 נק'. כלומר, 6 נקודות הפרש (בעונה שעברה הפרידה בין קרית מוצקין להרצליה במקומות האלו בתום הסיבוב נקודה אחת בלבד - אז 12 ו-11 נק' בהתאמה). 6 נקודות הפרש זה המון - ומנגד זה ממחיש שבתוך הבתים הפערים קטנים בהרבה - הפער שיש בין המקום השישי לשני בחלק העליון - רק 2 נקודות, או בין השישי למקום הראשון - 5 בסה"כ. גם בתחתון יש דבוקה - בעקבות הניצחון האחרון של הפועל ר"ג (הראשון שלה אחרי 10 הפסדים) בקרית אונו - ובין המקום האחרון לתשיעי מפרידות 3 נקודות בלבד. כלומר, קבוצה שספגה 10 הפסדים רצופים, וניצחה אחד - עדיין בתמונה. מדהים. בשורה התחתונה, זו עונה שמבליטה את הפערים בין הקבוצות בחלק העליון לתחתון, על אף ההפתעות האחרונות שהיו - התיקו של אס"א ברמת השרון, והניצחון של נס ציונה שם ברבע גמר הגביע.
(1).jpeg)
הרצליה בתמונה העליונה, ואס"א ת"א בתחתונה. סיימו סיבוב בחיוך. צילומים באדיבות הקבוצות
8. פריצות הסיבוב - ישראלים, וזו רשימה חלקית: רועי ליבגוט - הפועל ראשל"צ - הזכרנו אותו קודם לכן - נראה נהדר עם 63 שערים! שני מושאלים ממכבי ראשל"צ שעונים לאותו השם - ניב - צורף שמושאל ממכבי ראשל"צ להרצליה עם 58 שערים ושמן שמושאל לנס ציונה 51 כיבושים. יובל ימנר מאס"א ת"א עם 50 שערים. יאיר טסטה מחבל אילות, שעשה הסבה לפיבוט ומשתלב נהדר (31 שערים ב-72 אחוזים). ואם צריך לבחור את השילוב שבעיני היה היעיל ביותר - אורון ברגיל ותום שם טוב בהפועל ראשל"צ. הם לא רק משלימים אחד את השני טוב, אלא מרימים אחד את השני. תראו כמה המספרים שלהם אפילו דומים - ברגיל עם 77 עצירות מ-220 זריקות - 35 אחוזים. שם טוב עם 70 עצירות מ-227 - 31 אחוזים. יש להם עצירות קריטיות לאורך הסיבוב.
10. שלב השאלה הזהה - לגבי האלופה וסגניתה - אשדוד ורמת השרון הגיעו בעונה שעברה לגמר הגביע. לגמר הפליאוף, וסיפקו יריבות נהדרת ואיכותית במאבק על התארים. רמה"ש מסיימת את הסיבוב הזה במקום השני, אחרי פתיחת עונה מצוינת, הצלחה בגביע אירופה (הניצחונות על וינטרתור משוויץ ועל פלזן מצ'כיה וההעפלה לשמינית הגמר), אבל התוצאות האחרונות מדליקות נורות אדומות. בקבוצה שעיקר השינוי בה היה הגעתו של עידן מימון במקום אסף לוי, כשמרבית הסגל נשאר. אז כן, היו פציעות (כמו ברוב הקבוצות), גם עומס משחקים, אבל לסיים סיבוב בהתרסקות - הפסד ב-9 שערים בחולון. חילוץ נקודה בבית מול אס"א ת"א והדחה ברבע גמר גביע המדינה בבית לנס ציונה - זה לא אמור לקרות. נקודה. ואולי מסקנה - האם רמת השרון מתקשה להסתדר עם רגליים מהירות של ישראלים זריזים? עובדה - גם חולון, גם אס"א וגם נס ציונה - מהקבוצות היותר צעירות ורצות בליגה - חגגו מולה. שתיים מהן כבשו מנות של 39 שערים (פעמיים) ו-29 (אס"א), ונראו עם יותר רעב. רק להיזכר שרמת השרון הייתה הקבוצה אולי הכי מאוזנת בפתיחת העונה. אגב, התקווה מבחינת רמת השרון, מילאן פאבלוביץ חזר לעצמו בסיבוב הזה (69 שערים).
9. יש חור ברשת. מצד אחד, מוצקין, שסביר שהיא תיאבק על אחד משני הכרטיסים לפליאוף, אבל מה עם קצת הגנה? לספוג 391 שערים בסיבוב? (ב-8 המשחקים האחרונים היא ספגה 30 ומעלה פר משחק) זה המון. כנ"ל ר"ג, 385 שערים. אגב, במשחק היחיד שהיא ספגה פחות מ-30, היא גם ניצחה - 28:30 בקרית אונו.
ואשדוד? היא אולי פגיעה (בכל זאת, להפסיד בבית גם להפועל ראשל"צ וגם להרצליה, בנוסף להפסד ברמת השרון), אבל התחושה היא שברגעים החשובים היא תדע להביא את עצמה. ראו את זה בגמר גביע ווינר-שופטים, עם ניצחון עוצמתי מול מכבי ראשל"צ. ראו את זה יותר מהכל בעיקר כשהיא הגיעה אחרי אותו הפסד להרצליה להתארח בחולון, שהייתה אחרי הניצחון הנהדר על רמת השרון. אשדוד "פירקה" אותה ב-14 שערי הפרש. סביר שגם עם השינויים שנעשו תוך כדי תנועה (ההגעה של יובל כץ ושל ווק מילנקוביץ' שהחליף את דליבור סוקיץ' שנפצע) - יש לה את העומק האיכותי הדרוש להתמודד על התארים (14 שחקנים אצלה אגב כבשו בדו סיפרתי לאורך הסיבוב!). ועומק זה לא קלישאה, אורן מאירוביץ רק לדוגמא, שעולה לרוב מהספסל - מציג את הנתון הטוב ביותר באחוזי עצירות מבין שוערי הליגה המובילים - 38 אחוזים (108 עצירות בסה"כ). בשורה התחתונה, אשדוד עם תואר רביעי ברציפות מתחילת העונה שעברה. נמצאת בתמונת הגביע (בחצי הגמר) ובהחלט יהיה מעניין לראות איך היא תתמודד גם שם וגם בהמשך לא רק עם רמת השרון, אלא עם הראשוניות.
ובאותה שלב שאלה, אפשר בהחלט לשלב גם את מכבי ראשל"צ. זוכרים איך פתחה את הסיבוב? בהפסד ב-8 שערים לרמת השרון. אח"כ נוצחה בשישה באשדוד, אבל נדמה שהיא חוזרת לעצמה למרות התיקו במחזור האחרון מול חולון. היה לה רצף של ניצחונות. היא היחידה שניצחה את הפועל ראשל"צ. כן, גם מעידה בגמר גביע ווינר-שופטים מול אשדוד. היא אולי לא מספיק עמוקה, אבל התחושה היא שהשילוב של המוחות - אטמן-קראצ'יץ'-סידי, בשילוב המהירות של שרון שלם, נדב ניזרי וקסם עמיאל - שווה משהו. אולי היא תידרש לשינוי או שניים (עמדת השוער היא ללא ספק החלק הפחות יציב אצלה), אבל יש תחושה - שהיא מתחברת לאט, שומרת כוחות ושווה אפילו יותר מאשר הציגה עד עכשיו והספיק לה למקום שלישי בינתיים.
ובאותה שלב שאלה, אפשר בהחלט לשלב גם את מכבי ראשל"צ. זוכרים איך פתחה את הסיבוב? בהפסד ב-8 שערים לרמת השרון. אח"כ נוצחה בשישה באשדוד, אבל נדמה שהיא חוזרת לעצמה למרות התיקו במחזור האחרון מול חולון. היה לה רצף של ניצחונות. היא היחידה שניצחה את הפועל ראשל"צ. כן, גם מעידה בגמר גביע ווינר-שופטים מול אשדוד. היא אולי לא מספיק עמוקה, אבל התחושה היא שהשילוב של המוחות - אטמן-קראצ'יץ'-סידי, בשילוב המהירות של שרון שלם, נדב ניזרי וקסם עמיאל - שווה משהו. אולי היא תידרש לשינוי או שניים (עמדת השוער היא ללא ספק החלק הפחות יציב אצלה), אבל יש תחושה - שהיא מתחברת לאט, שומרת כוחות ושווה אפילו יותר מאשר הציגה עד עכשיו והספיק לה למקום שלישי בינתיים.
.jpeg)
בוניס, ניב שמן וגדות. השוער של נס ציונה מוביל בכמות עצירות. המקשר שמושאל ממכבי ראשל"צ הוא אחד ממצטייני
הסביבוה ראשון בליגת ווינר. צילום: דיגישארק
