
צילום - פרטיים ובאדיבות חבריו רפי קוט וקובי הרלינג
את מפעל החיים של זאב זיוי זילברברג בספורט ובכדוריד בפרט קשה לסכם בכתבה, כי הוא היה הרבה יותר מאשר שחקן כדוריד נהדר ומאמן מוערך - שנגע והוביל לאורך הקריירה להישגים. הוא היה גם מחנך לספורט. הוא היה דמות שהקפידה על תזונה נכונה, ועל גישה מאוד מיוחדת ומעורכת לתרבות הספורט - במגרש ומחוצה לו.
הוא היה שחקן עבר בנבחרות ישראל. הוא ייזכר כמי שהיה שותף בכיר כמקשר לימים הכי גדולים של מכבי פ"ת בשנות השבעים, ומי שאימן לאורך שנים באייטיז ובנייטיז בהפועל ר"ג, מכבי ראשל"צ, הפועל ראשל"צ, אליצור הרצליה, מכבי ת"א. מסלול חיים ארוך של שחקן מצטיין, שלא ויתר על קריירה צבאית כצנחן, וכאמור דמות מוערכת שגם הדריך בנבחרות הצעירות של ישראל ושימש כעוזר מאמן בנבחרת הלאומית. חברים שליוו ושיחקו איתו לאורך הדרך, מספרים על 'זיוי' שהלך לעולמו אמש בגיל 70. זילברברג יובא היום (רביעי, 24 באוגוסט) בדרכו האחרונה ב-16:30 בבית העלמין שביל מנוחה נכונה (יוסף בורג 10 ראשל"צ). תנחומינו למשפחתו - יהי זכרו ברוך.
"אנחנו חולקים חיים, שישים שנות חברות, וזכינו להיות 'הצמד' - זה שהתחיל יחד במכבי ר"ג, ועבר למכבי פ"ת. הוא המקשר ואני המרכז. באנו מאוד צעירים לפ"ת, ובתוך חמש שנים היינו שותפים לימים הגדולים של המועדון משנת 75' עד 82' – שבהם לקחנו 3 אליפויות, שני גביעים – ומתוכם דאבל אחד. מעבר לכך, למדנו יחד חינוך גופני בוינגייט, שיחקנו יחד בנבחרת. הוא היה דמות למופת. שחקן נהדר. ואח"כ מאמן שהדריך בהפועל ר"ג, במכבי ראשל"צ, בהפועל ראשל"צ, באליצור הרצליה. הוא זכה עם מכבי ראשל"צ בדאבל. תרם רבות לנבחרות הצעירות כמאמן, וגם עבד בבוגרת כעוזר מאמן. חבר ואיש מאוד מוערך", מספר רפי קוט.
"אנחנו חולקים חיים, שישים שנות חברות, וזכינו להיות 'הצמד' - זה שהתחיל יחד במכבי ר"ג, ועבר למכבי פ"ת. הוא המקשר ואני המרכז. באנו מאוד צעירים לפ"ת, ובתוך חמש שנים היינו שותפים לימים הגדולים של המועדון משנת 75' עד 82' – שבהם לקחנו 3 אליפויות, שני גביעים – ומתוכם דאבל אחד. מעבר לכך, למדנו יחד חינוך גופני בוינגייט, שיחקנו יחד בנבחרת. הוא היה דמות למופת. שחקן נהדר. ואח"כ מאמן שהדריך בהפועל ר"ג, במכבי ראשל"צ, בהפועל ראשל"צ, באליצור הרצליה. הוא זכה עם מכבי ראשל"צ בדאבל. תרם רבות לנבחרות הצעירות כמאמן, וגם עבד בבוגרת כעוזר מאמן. חבר ואיש מאוד מוערך", מספר רפי קוט.

זיוי (עומד שלישי מימין בתמונה) במדי נבחרת ישראל ב-1974, יחד עם חבריו
רפי קוט (כורע ראשון משמאל) וגלפנד (עומד שני משמאל)
קובי הרלינג, שהיה שותף לאותם ימים עליזים בפ"ת - מדגיש: "ב-1973 נעשה איחוד בין מכבי ר"ג למכבי פ"ת. החבר'ה הצעירים יותר, 'זיוי', רפי קוט, דני הופמן, דני שווייצר, בני פאר, אברהם גולדה ואביגדור שרמן ז"ל ושלום קסטנבאום עברו מר"ג לפ"ת. גם רון פלוטניק ושנה אחריו ליאון גולן. הם באו עם המאמן אלכס ברויאר, ובהמשך אבי פוזניאק שמונה למאמן הקבוצה. מלחמת יום כיפור - קטעה את כל ההכנות. בתום המלחמה משה לגיל מונה למאמן הקבוצה, ואז גם אני הצטרפתי יחד עם זאב פשכצקי ושחקני קבוצת הנערים שזכתה באותה שנה באליפות המדינה, בהם שלמה מנדל, דוד צוגנהאפט, רוני צייטלין, דני צ'ילבון שהגיע שנה יותר מאוחר. זה הסגל שהרכיב את הקבוצה הראשונה. את התואר הראשון לקחנו בעונת 76-77 - גביע המדינה עם ניצחון על הפועל ר"ג. זה היה משחק שלמיטב זכרוני 'זיוי' הצטיין בו והבקיע 10 שערים.
"זה קרה שנה אחרי שהפסדנו בגמר להפועל ר"ג. שנה אחרי כבר לקחנו את האליפות יחד עם זיגי פרקמן ושמעון אלברמן שהצטרפו, ובהמשך את הדאבל יחד עם יעקב סנדלר הרוסי. זו גם העונה האחרונה שזיוי שיחק במכבי פ"ת. הוא היה הלב של הקבוצה, בימים הכי יפים שלה. גם מבחינת השחקן וגם באישיות. שחקן חכם, נהדר, שלא ויתר. הוא היה מלך השערים, אבל מאוד אהב לפרגן. ראה משחק מצוין. שומר איכותי. כשהיינו רצים באימונים, אם מישהו היה מבלף, הוא לא היה מוותר לו. הוא היה שחקן בנבחרת בתקופתם של חיים ארנון ויעקב סנדלר. הוא עבד עם הנבחרות, ושימש שנים רבות כמורה לחינוך גופני בעירוני ה' בת"א. הידיעה הזו מצערת מאוד. הוא היה אהוב על כולם".
יו"ר איגוד הכדוריד, דורון גלפנד, מוסיף: "הוא היה זן אחר, בדור אחר - התחיל כצנחן בצבא, מורה ומחנך, ומעבר להיותו שחקן איכותי, גם בנבחרת כששיחקנו יחד, הוא היה בנאדם ממש נפלא וחבר אמיתי. ספורטאי ושחקן שהצליח להפיק מעצמו תמיד יותר, בזכות כוח רצון ונשמה גדולה. הוא הותיר אחריו מורשת יפה וחשובה ותרומה רבה לכדוריד הישראלי".

במדי מכבי פ"ת האלופה ב-1979 - זיוי עומד שני משמאל
יוסי גבע, יו"ר איגוד הכדוריד בעבר שחווה אותו ממכבי ראשל"צ, מספר: "הוא היה איתנו במכבי ראשל"צ ב-3 קדנציות. שנתיים עבד איתנו אחרי לגיל. אח"כ מיקו צרפתי החליף אותו לעונה. הוא חזר לעוד עונה אחת כשאמיר פופקו היה עוזר מאמן שלו וזה הסתיים באליפות ב-89', ואח"כ חזר לעוד שנה בקדנציה שלי כיו"ר. בוא נשים לרגע את ההישגים הספורטיביים שלו, מעל הכל עבורי הוא היה איש שהחזות שהוא שידר הייתה ספורט, בריאות, אסטטיקה, ומודעות רבה שהוא דאג להפיץ לנושא התזונה. אני זוכר נסיעה בגביע אירופה שלנו לרוסיה. בדיוטי פרי אני קניתי שוקולדים וסוכריות. כבר שם הוא נעץ בי מבט. במהלך אסיפת וידיאו, הוצאתי את הסוכריות, ולקחתי כמה. אני זוכר שהוא הסיט מבט - והביט בי בפה פעור. לא היה עליו גרם שומן. הוא היה הולך זקוף. זו חזות הכל. זה יום עצוב למשפחת הכדוריד. מאוד חיבבתי אותו".
אדם פלטקביץ', ששיחק באותם ימים וצירף אותו בהמשך גם כמאמן לאליצור הרצליה מסכם: "אישיות. הזיכרון הכי חזק שלי איתו היה כמאמן. הוא הגיע אלינו, ירדנו ועלינו ליגה, ואח"כ הוא הוביל אותנו לגביע אירופה אחרי שסיימנו במקום הרביעי, ושיחקנו עם הרצליה בשבדיה. הוא דמות אהובה, כשחקן, כמאמן, כמחנך - וכך הוא ייזכר".

במדי נבחרת ישראל כשחקן

ראשון מבין השחקנים משמאל

עונת הדאבל של מכבי פ"ת - זיוי כורע מעל שני השוערים







