איגוד הכדוריד
"למדתי וגיליתי את הכדוריד מחדש"
צילום: הדר ואן קולא

"אני תמיד הרגשתי את הפוטנציאל ואת היכולת הגבוהה שלי בכדוריד, אבל זה לא בא לידי ביטוי ברמת השרון. לכן, יצאתי לשנת הפסקה, לטיול שעשיתי, ולאחריו החלטתי לקחת את עצמי בידיים, ואת הקריירה צעד נוסף קדימה. שיניתי את התפיסה שלי לגבי הכדוריד, והתחלתי להסתכל על המשחק ועל עצמי כמקצועי. המטרה שלי העונה היא לקדם את הרצליה כמה שיותר גבוה, עם אפשרות להשגת תואר, וכמובן להשתפר ברמת המשחק והיכולת".

זו רק תמצית המסע שעשה בן ליברטי, עד לפני כמה שנים הבטחה גדולה, ובחודשים האחרונים – בגיל 25 - הוא גם מתחיל לממש אותה ובגדול במדי בני הרצליה. המספרים כבר מספרים שהוא עומד על 82 כיבושים (ב-73 אחוזי הבקעה) ב-11 משחקים בפתיחת העונה – התפוקה הגבוהה ביותר מבחינת הבקעה מבין השחקנים הישראלים, כשהוא שני במלכות השערים בליגה רק לסטפן איליץ' הנהדר מהפועל ראשל"צ.

אם מביטים לתוך העוגה הזו – אפילו היו לו 3 משחקים של דאבל פיגרס – 15 שערים שכבש מול מכבי ת"א, 13 שהבקיע מול הפועל ראשל"צ, ו-10 נגד הפועל אשדוד. אבל אלו לחלוטין לא רק מספרים, שבהם יש כמובן גם אסיסטים רבים – ליברטי הפך למנהיג שסוחב את הרצליה ברגעי הכרעה במשחקים – גם כשמי שהיה אמור להיות המאסטרו – ולדיצה סטויאנוביץ – מביט דקות רבות מהצד בגלל פציעה. בפן הזה הרווח של ליברטי כפול, כי סטויאנוביץ לא רק העביר לו את שרביט ההנהגה, אלא גם הפך עבורו למנטור שמכוון ומעצב.

"אחרי שחזרתי מהטיול שלי לפני שנתיים, החלטתי לקחתי את עצמי בידיים ולקחת את הקריירה צעד נוסף קדימה. התחלתי להתאמן פעמיים ביום, בניתי מעטפת סביבי, עם מאמן אישי - טל סאסי ועם התזונאי ד״ר נסטור ליפובצקי. בעונה שעברה לקח לי זמן לחזור ליכולת שלי, ודווקא כשנכנסתי לקצב והביאו את ולדיצה, הפסיקו את הליגה ונכנסנו לסגר עקב מגפת הקורונה", הוא משתף.

"מתחילת העונה, נכנסתי לתוכנית מסודרת עם המאמן האישי והתזונאי, ובצד של הכדוריד - ולדיצה שינה לי את סגנון המשחק, ואני לומד סגנון חדש תוך כדי תנועה. אחרי שהוא נפצע, לקחתי את האחריות לידיים שלי והרגשתי שיש לי את היכולת לפרוץ קדימה".

 

"לקחתי את האחריות לידיים שלי והרגשתי שיש לי את היכולת לפרוץ קדימה"
 


בני הרצליה מדורגת במקום ה-5, והיא כמעט הבטיחה את מקומה בבית העליון, וזה לא דבר של מה בכך – עבור קבוצה שהחלה להתאמן מאוחר, ורק ברגע האחרון נבנה לה צוות מקצועי שמתבסס על דניאל לינדגרן ועודד נאמן, שהחליפו את בני אינגל.

"בבני הרצליה לא ציפו שנגיע לתוצאות כאלה בתחילת העונה, בעיקר כשלא היה ידוע לנו מי יאמן. אנחנו עובדים קשה מאוד, מרמת הטקטיקה בהגנה, מרמת המיקוד כדי בכל משחק בכמה פרמטרים בשביל לנצח", מדגיש ליברטי. "אם הזכרתי את נושא ההגנה, יש לי הרבה ההערכה לדושאן אנדרייביץ', הפיבוט שלנו שהוא גם שומר 3, ומנהל אותנו בפן הזה. הקבוצה מלאה באנרגיה, בהגנה, שלא נראתה כבר כמה שנים. כמו שציינתי, המטרה שלי העונה היא לקדם את הרצליה כמה שיותר גבוה, עם אפשרות להשגת תואר ולשפר את עצמי. אם זה ריאלי? אני חושב שהמטרות של הרצליה השתנו ברגע שהוכחנו לעצמנו שאנחנו באמת קבוצה טובה שמועמדת לתואר השנה. אנחנו באים עם המחשבה הזו לשלב השני וכמובן לפליאוף".

ליברטי החל את הקריירה ברמה"ש, ולאורך מרבית הקריירה הוא שיחק כמרכז – אבל במהלכה גם כקיצוני. הוא היה חלק מנבחרת העתודה של ישראל בעבר, וגם נבחרת ישראל ב-2016 - עד שהושעה לאחר שלא התייצב לאימון. המסע האישי הוביל אותו במפתיע ללבוש את מדי נבחרת ארה"ב.

"כאשר לקחתי שנה הפסקה מהכדוריד ב-2018, נסעתי לעבוד בלוס אנג'לס. מצאתי שם כמה מועדוני כדוריד, שהם ברמת חובבנים שלא מקבלים שכר. כאשר מארק אורטגה, שהוא העוזר מאמן של נבחרת ארה"ב, ראה אותי משחק הוא ישר שאל את המאמן (רוברט האדין), האם יש לי מקום. עשינו וידוי כדי שאוכל לעבור ולשחק עבור נבחרת ארה"ב, כולל כל האישורים של האיגוד העולמי. הצטרפתי לנבחרת ארה"ב בכמה משחקים של אליפות דרום, מרכז וצפון אמריקה שנערכה ברפובליקה הדומיניקנית. זה היה מאתגר, ואני מאמין שעוד אחזור ללבוש את המדים של ארה"ב, שהיא נבחרת מתפתחת עם שאיפות רבות ומטרות חדשות".

ליברטי לא ישחק עם ארה"ב באליפות העולם שתיפתח בשבוע הבא, אבל מאמין שבהמשך הוא ישוב ללבוש את המדים ואולי אולי גם יגשים בעתיד את החלום האולימפי אליו נבחרת האמריקאית מכוונת ב-2028: "אני בקשר עם רוברט המאמן, ושולח לו את הסרטונים מהעונה שלי. אני מקווה שהם גם עוקבים מהצד שלהם. יש לי תקווה ענקית לשחק איתם, ואני לא מוותר כזה בקלות. מאוד בא לי להיות בנבחרת ארה"ב. הם נמצאים עכשיו במחנה אימונים בגרמניה. הסגל לאליפות העולם כבר סגור (ארה"ב תשחק בבית ה' מול נורבגיה, צרפת ואוסטריה), אבל אני מקווה להיות איתם בקיץ הקרוב".


 

ליברטי. שלישי מימין מבין שחקני נבחרת ארה"ב. "זה היה מאתגר,
מאמין שעוד אחזור ללבוש את המדים של ארה"ב, שהיא נבחרת מתפתחת עם שאיפות רבות"


בוא נחזור אליך, המספרים שלך מדברים בעד עצמם. משהו בך פרץ מעבר למספרים שאתה מספק - לשחקן שלוקח אחריות ברגעי הכרעה. אתה יודע לגעת בנקודה של השינוי?

"אם היית שואל אותי את השאלה הזו לפני כמה שנים ואומר לי שאני זה שהולך לקחת זריקות מכריעות ולהיות מוביל בשערים בליגה הישראלית - אני בעצמי לא הייתי מאמין לך. השינוי הוא בגישה, בצורה שאני מתייחס לכדוריד, ברמה המקצועית וכמובן המנטלית. למדתי וגילית את הכדוריד מחדש, בזכות ולדיצה. נקודה נוספת היא הבגרות, מחוץ למגרש וכמובן במגרש במהלך האימונים והמשחקים. היא מעניקה לי את האומץ לקחת החלטות ברגעי אמת, ברגעי לחץ משמעותיים עבור כל שחקן. אין ספק שיש נפילות, כמו במשחק נגד נס ציונה שהחטאתי את הפנדל ויכולנו לנצח, אבל גם רגעים כאלה עוזרים ומפתחים אותך. אחד הדברים שקורים להרבה שחקנים, שכביכול הופכים ל"סופר-סטארים", זה שהם מרימים את האף למעלה. אני ממש עובד על זה, ומקווה מאוד שהשתן לא יעלה לי לראש – כי מה שאני צריך זה להתמיד ולהמשיך בקו ההשתפרות".

וכל התהליכים האלו קורים בשנה לא פשוטה, כמובן לכולם, ובטח לספורטאים שכל העצירות הללו בסגרים – מורכבות למדי. איך אתה מתמודד?

"בשנה שעברה, דווקא שהרגשתי שהגוף שלי היה יכול לספק הרבה יותר, והתחלתי לפתח אותו, להקשיב לו ולרצות להגיע כמה שיותר גבוה – הגיעה הקורונה. לקחתי את הדברים גם לפן של הזדמנות, והתחלתי להתאמן פעמיים ביום והשיפור שלי הלך וגדל עם הזמן. הקורונה הגיעה בדיוק בזמן שהרגשתי שאני מתחיל לפרוץ, אבל זה לא שבר אותי.

"מלבד הכדוריד, התקופה הזו נתנה לי זמן לשבת וללמוד, וגם לפתוח עסקים. פתחתי חנות שאני מוכר מוצר שלי ב'אמזון', ופתחתי חברה בשם "מיקאסה טו קאסה", שמוכרת כדורי פוצ'יוואלי לכאלו שמקפיצים בחוף הים. אז גם דברים טובים קרו בשנה האחרונה, וכל זה שאני בתוך לימודי מינהל עסקים ויזמות ב'בינתחומי הרצליה'. וכן – אני מוצא מספיק זמן לכל הדברים שאני אוהב, ואני מבין שהכדוריד לא הולך לעזוב אותי בזמן הקרוב. בוא נקווה שנוכל לחזור לשחק כמו שיותר מהר אחרי הסגר".

 

"בבני הרצליה לא ציפו שנגיע לתוצאות כאלה בתחילת העונה"

 

בוא נחזור להרצליה. מן הסתם, דניאל לינדגרן ועודד נאמן ראויים למחמאות רבות, ובכלל המערכת כולה בראשות אדם פלטקביץ. איך זה לעבוד עם מאמן, שגם משחק איתך?

"אני חייב לתת המון המון קרדיט לשני המאמנים שמובילים אותנו, ומשקיעים בנו בכל רגע נתון. בתחילת השנה לא היה ידוע לנו השחקנים מי יהיה המאמן, והתפקיד נפל על עודד בהתחלה. עודד נתן עבורנו אקסטרה של שעות, וזה אחרי שהוא אימן שעות ארוכות באותו היום, ואנחנו היינו האימון האחרון שלו. זה לא מובן מאליו, וזה כיף לעבוד עם מאמן שמרגישים שיש לו ניסיון וחוכמה, וזה מורגש בטיפים הקטנים שהוא נותן ובעזרה בתוך ומחוץ למגרש. הוא מביא איתנו מלא אנרגיה ואווירה טובה לחדר ההלבשה ולמגרש.

"לגבי דניאל, בשבילי הוא ה-הפתעה בבני הרצליה. הוא לקח את המושכות בתור מאמן על המגרש, בזמן המשחק, ומחוץ למשחק כשהוא על הקווים. דניאל משקיע המון שעות בלראות משחקים, ולעשות הכנה טקטית ספציפית על כל קבוצה. אין דבר אחד שדניאל לא צדק בו השנה, כאשר חזר ואמר לנו, "אם תעשו את הדברים הבאים - אנחנו ננצח!". לדניאל יש שנים של ניסיון בבוגרים בהרצליה, והוא מבין היטב את הדינמיקה במשחק. מורגש שהוא נבנה כל השנים האלו כשחקן בשביל להגיע לרגע הזה, והנה הוא עושה משהו נהדר עבור המועדון, ובהרצליה יש רעב גדול להגיע לפליאוף העליון".

מתבקש לשאול, נפרדת ממועדון הבית שלך רמה"ש, ודווקא העונה – שאתה בשיא שלך והם בשלהם – לא צובט לך להיות חלק בעונה שיכולה להסתיים בזכייה בתואר היסטורי, ועוד בעונה שהמועדון גם נותן ביטוי לשחקני הבית שלו?

"רמה"ש נותנת העונה משחקים יוצאים מן הכלל. רואים שהם באו הפעם כדי לקחת תואר. הם בנו קבוצה חזקה מאוד, ולדעתי אם הם ימשיכו ככה - הם גם ישיגו את התואר שהם רודפים אחריו כבר שמונה שנים. אם זה צובט? כנראה שאגלה בהמשך, אבל אני מפרגן ומאחל להם הצלחה, מכיוון שגדלתי שם והיו לי שנים יפות בבוגרים. מגיע לרמה"ש לקצור את הפירות, כי עובדים שם באמת קשה מאוד כדי להגיע לרגע הזה של השגת תואר. זה לא שנה, ולא שנתיים, אבל זה ברור גם להם, אף אחד לא ייתן להם לזכות בקלות בתואר, ובטח לא כשהם משחקים נגדי. אני יכול לשתף, שלשחק נגד האקסית זה אחד המשחק שאולי אני הכי אוהב".

 

ליברטי. "אחד הדברים שקורים להרבה שחקנים, שכביכול הופכים ל"סופר-סטארים", זה שהם מרימים את האף למעלה. אני ממש עובד על זה, ומקווה מאוד שהשתן לא יעלה לי לראש – כי מה שאני צריך זה להתמיד ולהמשיך בקו ההשתפרות".
ספונסרים1ספונסרים2ספונסרים4 - גיבובהסופנסרים5 - אאוטדורמולטןoryzn