איגוד הכדוריד
אנחנו במפה: טפר וגורמן כובשים את חבל נורמנדי
צילומים: שארבור, הדר ואן קולא

אנחנו במפה - ואחרי שערכנו היכרות עם פוארטו סגונטו בספרד, הקאסה החדש של חן פומרנץ, התחנה הבאה שלנו היא בחבל נורמנדי שבצרפת, במועדון הכדוריד של העיר שארבור, ביתם בעונה הבאה של דן טפר וליאור גורמן, שניים מתוך 4 ליגיונרים בצרפת (יחד עם יואב למברוזו שישחק בלימוז' וחן ליבגוט שישחק בוילרבאן), ו-11 בסה"כ.

המסע שלנו סביב תחנות הליגיונרים מתמקד גם סביב לכדוריד, וכמובן שבשארבור נעזרנו בשוער נבחרת ישראל - שממשיך לעונה השנייה.


 

לעיר, שנמצאת בצפון מערב צרפת, וקרובה אפילו יותר לדרום מזרח אנגליה במעבורת, מאשר לפאריז, יש חתיכת היסטוריה. היא עברה כיבושים. מי לא עבר עליה ודרכה. וויקינגים. אנגלים (דוכס נורמנדי הוכתר למלך אנגליה, כאשר החבל נחשב לחלק ממלכתו). פיליפ השני מלך צרפת שהחזיר אותה לזרועותיו, ובכלל הדפנסיבה של העיר - מהווה עוד מימי המלחמות הנפוליאניות, שם דבר. פעם בוצר הנמל המקומי מחשש לתקיפה אנגלית, כולל בניית מכשולים תת-ימיים. לימים הגיעה הפלישה ההיסטורית לנורמנדי ב-1944, שם בעלות הברית עשו מאמצים לכבוש את העיר במהירות על מנת להשתמש בנמל שלה להזרמת כוחות וספקה במסגרת מלמחת העולם השנייה.

>>>
גלריית תמונות של העיר מאתר טריפ אדוויזר

כאמור בין הקרבה לאוקיינוס האטלנטי, תעלת לאמנש שמחברת בין צרפת לאנגליה, נמל של חיל הים הצרפתי ומפעל לייצור אנרגיה אטומית, יש גם ניחוחות אחרים. של רומנטיקה. התחנה האחרונה שממנה יצאה הטיטאניק לפני טביעתה הייתה שארבור. הטירות, גבינת הקממבר והתפוחים שמחוז נורמנדי מתפאר בהם, וכמובן נופים המדהימים (העיר מוקפת מ-3 מצדדה בים) - הופכים את שארבור למקום מיוחד. "סוג של מובעלת מצד אחד", מדגיש טפר. "זה בדיוק מה שיוצר את התחושה של שייכות למקום. זו התחנה האחרונה בצרפת, כך שמי שמגיע לעיר - מגיעה אליה במיוחד".

שארבור המונה כ-80 אלף תושבים נמצאת כאמור במרחק של כ-4 שעות נסיעה מפאריז, אין בה יותר מדי פעילות ספורט (מלבד קבוצת נשים בכדורסל בליגה השלישית, וכדורגל בליגה נמוכה), וזה יוצר אטמוספירה מאוד מיוחדת סביב מועדון כדוריד קסום, שרוצה לעשות היסטוריה ולהעפיל לראשונה בתולדותיו לליגה הבכירה. עם טפר ועם גורמן במדים הסגולים.

 
 
אתר האינטרנט של מועדון הכדוריד שארבור


"זה מועדון מחבק ומיוחד! אני אחדד, שארבור בסופו של דבר היא פריפרייה, עם אנשים יותר חמים מאשר למשל בפאריז, שמזדהים ומרגישים שייכות למקום - שהוא עצמו לגמרי צרפתי, כמעט ללא מיעוטים. מועדון הכדוריד הוא הלב הפועם, והכל סובב סביבו. קח את הקהל שלנו, הוא מדורג במדד האוהדים בצרפת במקום ה-4, בליגה הראשונה והשנייה! אנחנו עומדים על ממוצע קהל של למעלה מ-2500 איש למשחק (האולם מכיל קצת למעלה מ-2600 מקומות). אנחנו מובילים בכמות המתנדבים והעזרה לקהילה. הקהל כאן מוביל בגובה הדציבלים במהלך משחק מבחינת עידוד, ואחוז הכסף הפרטי שעליו מתבסס המועדון הוא מהגבוהים בצרפת. כלומר, הרבה פחות מגיע מתמיכה עירונית, ויש כאן הירתמות ענקית מצד הקהילה, עסקים והאוהדים עצמם. כל אלו הובילו לדירוג של קהל מצטיין ומסור. מדהים", מתפעל טפר והפעם גם לא עוצר (בניגוד להיותו שוער מצטיין שסיפק עצירות רבות ובאחוזים גבוהים שם בעונתו הראשונה).

"כשהגעתי הייתי בשוק שחוויתי את האווירה בעיר. ביום משחק, אתה תפגוש בכל מקום אנשים עם חולצות וצעיפים של המועדון. בכל מקום תלויים דגלים. כולם מכירים את השחקנים, ומה שהכי מדהים אותי - למועדון הזה יש כמאה מתנדבים! כן, יש שחקנים, מאמנים, כ-15 אנשי מנהלה וצוות, ו-100 מתנדבים! נגיד להרכיב 'לדים' של 40 מטר באולם לפני משחק צריך 3-4 אנשים, אז מגיעים 20 אנשים כדי לעזור. יש שם נהגים, שלעיתים מתווכחים ביניהם מי יסיע אותנו. בכל רגע חשוב להם לתת מעצמם, וזה יוצר אווירה משפחתית תומכת וחמה. זה הופך את המקום הזה ליוצא דופן".

 

על פי תנועת הרכבות

הסגולים כאמור עדיין לא שיחקו בליגה הבכירה בצרפת, אבל נגע בזה בהמשך.המסע שלהם ל'לבל' הגבוה הוא למעשה הוא בלתי נגמר. אבל קודם כל, למשחקים עצמם.

"איך מגיעים ממקום כזה למשחקי חוץ? ברכבות. אנחנו יוצאים יום לפני משחק ברכבת, לפעמים זה 8-12 שעות בדרכים. בעונה האחרונה טסנו רק לניס שנמצאת בצד השני של צרפת. המסע שלנו יוצא מהעיר ומשם לפאריז, שם ממש כמו בכוכב - יש תחנה לכל כיוון. הנסיעות הן חוויה לא נורמלית. זה לא אוטובוס, ואנחנו מעבירים המון שעות יחד בדרכים. אנחנו ישנים במלון לפני משחק, מתאמנים בבוקר המשחק, משחקים ובסיום בדרך כלל גם יוצאים לבלות יחד. אנחנו לנים גם את הלילה שאחרי המשחק, ולמחרת מתחילים במסע חזרה. חלק אגב יורדים בפאריז, חלק ממשיכים למקומות אחרים, ומתאחדים שוב באימון של יום שני. תמיד תמיד, גם כשמנצחים וגם שמפסידים, כולם כאן מחייכים. כולם לוקחים את הדברים בפרופורציה. חוויה ותרבות ספורט אחרת מאשר אנחנו מכירים כאן".

איך למשל נראים הסטנדרטים שאתם מקבלים כשחקנים, מלבד השכר, ברמת דירה, רכב וכו'?"התאחדות השחקנים בצרפת קבעה סטנדרטים מכובדים מאוד, ואנחנו חייבים לקבל דירה ברמה של לפחות 3 חדרים. כל שחקן גר לבד, ולא עם שחקנים נוספים. לרוב יש רכבים כמובן. ליאור למשל יגור רחוב אחד מקביל אלי, כך שיהיה לי יותר קל לדאוג לו כמו אח קטן".

 

האולם המקומי. צילום באדיבות דן טפר

בוא נדבר קצת על הקטע המקצועי, מה מייחד את שארבור?

"הבאת שחקנים שאפשר להגיד עליהם שהם 'גניבות'. אתן את הדוגמא של עצמי, כי אני נחשב שם ל'גניבה' במרכאות. לא הכירו אותי, לא ידעו למה לצפות ומה הם יקבלו, והצלחתי להוכיח שאני עומד ברמה שם ולהיות שחקן מוביל. ככה אני גם מגדיר את ליאור גורמן, ואתם תראו את זה בשנה הבאה. הם הביאו רכז מדהים מאלברום הנורבגית, ששיחקה בליגת האלופות, שעשה עונה גדולה. בעונה הבאה יגיעו שני שחקנים מאלברום, מקשר ופיבוט דני ענק, שהוא בעצם 2.12 מ', 130 ק"ג. אם חשבנו ששניר נציה גדול, כנראה שיש יותר. כלומר, הם מאתרים שחקנים איכותיים. אנחנו נהיה 8 זרים, יש שוער לצידי מקרואטיה, יש מקשר אוקראיני, ועוד שחקן נהדר שמגיע עכשיו והיה מלך השערים בליגה השלישית והוא מהרפובליקה המרכז אפריקאית".

אפשר לומר שהקורונה מנעה מכם לעלות העונה לליגה הראשונה?

"במידה מסוימת כן. סיימנו במקום ה-5, כשהליגה נעצרה. סבלנו למעשה ממכת פציעות שגרמה לנו לכמה הפסדים מינואר. אם למשל היינו מנצחים 2 מתוך 6 המשחקים האחרונים - היינו עולים ליגה. זו הרגשה של פספוס, אבל בעונה הבאה אנחנו נעשה את זה. אני יכול לספר, שהביאו לנו מאמן צרפתי חדש (פרדריק בוגאנט). דיברתי איתו בטלפון, ואני זוכר שסיפרתי לו שמה שצרם לי בעונה שעברה היה, שהמטרה הייתה לסיים במקום ה-7. כן, זה צרם לי בתור מכביסט בנשמה, כי בשבילי יש רק מקום ראשון. המאמן מאוד אהב את הגישה, והסכים איתי, והוא גם חושב שהמועדון בשל ללכת הכי רחוק שאפשר ואני מתחבר לזה".

הזכרת את עצמך, ואת גורמן. מה באמת הסיכוי שאתה תהפוך לשוער ראשון, ושליאור יזכה לדקות רבות ויפתח בהרכב?

"אני אגיד את זה ככה, אין פה ממש היררכיה, בכל הליגות, בכל העמדות - שאתה טוב - אתה משחק, ושאתה לא טוב - אתה לא משחק, ובגלל זה כל הזמן רוצים להיות פה טובים. אין פה אף שחקן שהוא על המגרש כי המאמן אוהב או לא, או בגלל השם שלו. מי שלא טוב פשוט לא משחק, ובלי פוליטיקות. מה מצפה לגורמן? על העמדה שלו יש מקשר אוקראיני, שסיים כמלך השעריםשלנו. הוא שחקן טוב, אבל לצד משחקים מצוינים היו לו משחקים פחות טובים. וזה הגיוני, לא פשוט להביא את עצמך בשיא ב-30 משחקים, כך שגורמן יקבל הרבה הזדמנויות. חוץ מזה, לגורמן יש יתרון גדול כשומר 3, ואני בטוח שהוא ישחק המון בגלל הגישה שלו".

לסיום, ספר חוויה אחת שאתה לוקח מהשנה הראשונה.

"עשינו מחנה אימונים, באיזה אי קטנטן, ששייך בכלל לאנגליה. אמרו לנו, אל תביאו בגדי כדוריד, רק בגדי ספורט ול'טרק'. הגענו לאי בסירות גומי. כמו בשייטת. הפלגה בערך של שעה לאי בגודל של שכונה בארץ. כל מה שעשינו היה - לשחק כדורעף, לדווש על אופניים, לעשות יחד על האש, ובעיקר להכיר אחד את השני. חזרנו מאוד מאוחדים. אלו היו 3 ימים מדהימים, ורק לאחריהם יצאנו למחנה אימונים שנערך בפורטוגל. אגב הייתי ממליץ מאוד לקבוצות בארץ לעשות דברים דומים. שייקחו מבחינתי את השחקנים ליער, יעשו שם קמפינג, גיבוש. זה מאוד תורם לחיבור. זהו, אני כבר ממש מחכה לעשות את הדרך חזרה עם גורמן. התגעגעתי לשארבור. זה באמת מקום שונה ומיוחד על הגלובוס?.

 

שארבור. מקום מיוחד, ובקרוב יהיו בו שני ישראלים. בהצלחה! צילום מסך מעמוד הפייסבוק של המועדון
ספונסרים1ספונסרים2ספונסרים4 - גיבובהסופנסרים5 - אאוטדורמולטןגייטוריידקל גב