איגוד הכדוריד
"מבאס לסכם עונה בסטטוס לא ידוע, ודווקא במאני טיים"
צילום: הדר ואן קולא

"האמת שקצת מבאס לסכם את העונה בסטטוס לא ידוע, ודווקא בחודשים שהם ה"מאני טיים" – השלב שבשבילו עשינו את כל ההכנות ולפתע הכל נגמר בבום. מאוד רציתי לסיים את העונה הזו עם תארים - אחרי שהגעתי לפחות באירופה עם הקבוצות למקומות בצמרת או גביע מחוזי בספרד, ובאליפות עם הרצליה. אני שמחה שלפחות הספקתי לחוות ולהשתתף במשחקים הקריטיים עם הקבוצה בארץ ובגביע אירופה".

עמית איזק, שחקנית נבחרת ישראל, ומהשחקניות המצטיינות של העונה בליגת הנשים, קיבלה החלטה מעט מפתיעה בקיץ - להצטרף למכבי ראשל"צ. בכל זאת – היא גדלה ושיחקה בצד האדום של העיר, גם אם זה מעט נשכחאחרי קריירה מכובדת מאוד באירופה - אתלטיקו גוארדס ובאדסל קורדובה מספרד, בקוזאלין בפולין, באיזמיר הטורקית ובקופנהאגן הדנית.

"ההחלטה לחזור לארץ הייתה לאחר שחיכיתי לתשובות והתפתחויות שונות מחו"ל, אבל הדברים לא הסתדרו כמו שרציתי – ונאלצתי לוותר", מספרת איזק על הבחירה לשוב לישראל, ולבחור דווקא בצד הצהוב ולא האדום של של העיר - בו גדלה ושיחקה.

"בקיץ דיברו איתי מכבי והפועל ראשל"צ והתלבטתי. בהמשך, כשחודש הקשר, במכבי היו נחושים, גם כשהיו בעיות עם המעבר שלי שהתעכב. לאורך התהליך הרגשתי שזה המקום שאני צריכה לשחק בו. ראיתי את המשחקים של הבנות מהצד, וידעתי שאוכל להשתלב בקבוצה חברתית וגם סגנון המשחק התאים לי. כמובן שגם להשתתפות של מכבי ראשל"צ במפעל האירופי הייתה השפעה על ההחלטה לעשות היסטוריה ולעבור את שמינית הגמר אבל לצערי זה התפספס לנו במשחק השני מול הקרואטיות".

 

איזק ממשיכה: "שמחתי מאוד לעזור ולהיות חלק מהניצחונות והתצוגות המרשימות שהפגנו. אני אוהבת את האווירה והטירוף הישראלי, שאליו התגעגעתי. אני שמחה על כך שהשגנו תוצאות מצוינות בשבוע האחרון של העונה, מול שתי היריבות המרכזיות שלנו מכבי הארזים ר"ג ונגד הפועל ראשל"צ. זה בהחלט פיצוי על הפציעה הקטנה שהפריעה לי בתחילת הדרך והקשתה עלי להיכנס לקצב שרציתי, אבל הצלחתי די מהר להשתקם וזו הזדמנות להודות למעטפת של מכבי והאימונים האישיים עם המאמן שלי אלחנן ביטן".

עד כמה ציפית ברמה האישית למשחק גמר גביע המדינה, ואולי בכלל מאבק פליאוף על האליפות דווקא מול הפועל ראשל"צ?

"האמת שציפיתי מאוד ברמה האישית, בתור מי שנולדה וגדלה בראשל"צ. תמיד הדרבי של הבנים היה הכי מעניין ואטרקטיבי, ודווקא השנה הבנות הן אלו שהגיעו לגמר משני הצדדים, ואלו היו שתי קבוצות ברמה גבוהה מאוד! אני בטוחה שלולא משבר הקורונה – כולם היו זוכים לגמר מצוין, במיוחד שהוא תוכנן להיערך בגן נחום המיתולוגי – והצפי היה לאולם מלא באוהדים משני המועדונים, ובכלל חווית כדוריד נשים מדהימה שהייתה יכולה לקדם את הענף הנשי. וחבל".

***

אחרי כמה עונות מחוץ לישראל, לעיתים גם מקבלים פרספקטיבה בהירה יותר על סצנת הכדוריד, ועל הדברים שהשתנו. "המשחקים שכן הייתי שותפה אליהם, נגד הטופ 4 בליגה – גרמו לי לכיף גדול. היו אנרגיות גבוהות אחרי הרבה זמן שלא שיחקתי פה, ובהחלט היו קבוצות איכותיות", מתייחסת איזק לרמה בליגת הנשים וממשיכה: "לגבי נבחרת ישראל, יש דרך חדשה שראובן יוספולסקי מנחיל אותה בעיקר עם הדור הצעיר. אני כבר נחשבת לבין השחקניות הבוגרות (בת 26 -א.ס) נכון להיום, ואני באמת חושבת שיש תוכניות טובות לעתיד להיות תחרותיות יותר ביחס לאירופה.

"בשכבות הצעירות, אני עוקבת מרחוק ורואה שיש מעטפת שלמה סביב הבנות. יש המון כישרון בדור הצעיר, ואני מקווה מאוד שימשיכו להשקיע בהן, לשלב אותן בליגה לאט לאט ושיהיו לנו עוד איזה כמה כוכבות בכדוריד הנשי".

 

ואיך את רואה את היום שאחרי הקורונה? ובכלל ההשפעה על הליגה – ואולי על האפשרות שתתבסס על שחקניות ישראליות בלבד.

"המשבר של הקורונה הוא כמובן מתסכל מאוד, ותהיה לו השפעה שכבר עכשיו פוגעת במועדונים ובאיגוד הכדוריד. כדוריד הנשים בארץ לצערי עדיין לא במקום מספיק טוב של חשיפה וספונסרים, והוא עלול להיפגע עוד יותר. לדעתי יש צורך בזרות שיעלו את הרמה, וכמובן שהן מוסיפות נפח ואיכות לסגלים בקבוצות השונות. בהחלט עולה חשש כבד לגבי עתיד של קבוצות שונות".
 
מבחינתך נשקל להמשיך כאן, או לשוב לשחק באירופה?

"זאת שאלה שאני מתעסקת בה לא מעט. מצד אחד מאוד כיף לחזור לשחק בארץ. אני נהניתי מאוד לשחק במכבי, ומאוד התחברתי לבנות ולמעטפת של המועדון. זה כיף להיות בחדר הלבשה שמדברים בו עברית שוב. מצד שני, לשחק בחו"ל זה עדיין יוקרתי ומאתגר כל ספורטאי שמעריך את עצמו, ואני כזו. כרגע כל הספורט העולמי די בקיפאון. שיגיעו הצעות אשקול אותן ואחליט מה הכי נכון עבורי".

 

איזק בתחנה האירופית האחרונה בקופנהאגן שבדנמרק. צילום באדיבות השחקנית

***

את הריאיון שקלנו תחילה לפרסם בהמשך השבוע, אבל לאיזק היה חשוב העיתוי בערב יום השואה, והמשמעות שהוא מקבל עבורה. "היום זה ערב יום השואה, ואחת הנקודות החיוביות שהובילו להחלטה לחזור לשחק בישראל העונה הייתה, שהספקתי להרוויח זמן נוסף עם סבתא שלי, פלה איזק, ניצולת אושוויץ, שנפטרה לפני 4 חודשים בדיוק. אני מאוד שמחה שיכולתי להיות לצידה בתקופה האחרונה של חיה, ולהחזיר לה מעט זמן איכות שלי ושלה אחרי שנעדרתי תקופה ארוכה יחסית וחייתי בחו"ל", משתפת איזק.

"כשאמרתי לה לפני למעלה משנתיים, שאני הולכת לשחק בפולין, היא בתגובה הראשונה שלה אמרה לי ש'אני אהיה היהודייה היחידה שם וזה מסוכן', וכמובן שהיא מאז המלחמה לא חזרה לשם. כשהייתי מגיעה לארץ - תמיד סיפרתי לה כמה טוב לי ושאני נהנית, ושלאף אחד לא משנה אם אני יהודייה או לא, וכמובן שבכל כתבה או ידיעה שפרסמו, הדגשתי שסבתא שלי היא ילידת פולין והייתי מאוד גאה! זאת סגירת מעגל קטנה לזכרה".

עמית וסבתא פלה ז"ל. "זאת סגירת מעגל קטנה לזכרה"
 
ספונסרים1ספונסרים2ספונסרים4 - גיבובהסופנסרים5 - אאוטדורמולטןגייטוריידקל גב