איגוד הכדוריד
סוף טוב, פרלוב
סגור לי את הפינה: אחרי כמעט 4.5 שנים מחוץ לכדוריד, אחרי שעזב לאחר זכייה בדאבל עם קבוצת הנוער של עירוני רחובות, ובחר בשירות צבאי קרבי שבו הפך לקצין לוחם, דין פרלוב החליט לשוב בקיץ האחרון, בגיל 23, לאהבה הישנה שלו – הכדוריד.

ההשתלבות הייתה הדרגתית, ובשבועות האחרונים הוא כבר זכה לפרורי דקות, אבל אילוצים ופציעות גרמו למאמן שחר הבר לתת לו את הבמה, ובמשחק ההעפלה של רחובות לחצי גמר גביע המדינה – בניצחון על מכבי קרית מוצקין – פרלוב כבר היה מהאחראים הראשיים להישג.

במהלך המחצית השנייה הדרמטית, הוא החטיא 3 מצבי כיבוש ברציפות, אבל התעשת מיד ובדקות המכריעות לקח אחריות, והבקיע את 3 השערים שהעניקו לרחובות את הניצחון היוקרתי. פרלוב סיים עם 7 שערים, ועם כרטיס לחצי גמר הגביע – מעמד שבו רחובות הייתה בפעם האחרונה לפני שני עשורים, כשהשחקן עצמו היה בן שלוש.

 

פרלוב (בעת שירותו הצבאי ואמש ברחובות). "האמת שלא שמתי לב שאלו היו השערים המכריעים. רק בסוף המשחק שבאו אלי ואמרו לי 'כל הכבוד' - אמרתי לעצמי, 'טוב, סבבה'. אחרי זה שקראתי את כתבת הסיכום באתר האיגוד, כבר אמרתי – 'וואלה'. הבנתי שעשיתי משהו חשוב". צילום: אבי פנחס

"זה היה ממש מרגש להיות שותף להישג הזה של רחובות, וזה מרגיש רגע מיוחד מאוד עבורי. להיות בחצי גמר, זה כבוד ואני שמח קודם כל בשביל המועדון. גדלתי ברחובות כל השנים, ומגיל צעיר הייתי צופה בקבוצת הבוגרים, ועכשיו אני חלק ממנה וזה מאוד מכובד עבורי. אני מאוד מעריך את העובדה שכולם בקבוצה קיבלו אותי בזרועות פתוחות", מדגיש פרלוב.

שתף אותנו על הקאמבק הזה, הוא יוצא דופן.

"ב-2015 התגייסי, וזו הייתה העונה שזכינו בדאבל בנוער עם המאמן אלוני גמליאל. למעשה, בזכייה כבר הייתי חייל מגויס, ויצאתי רק למשחקים. המשכתי בצבא לקורס קצינים, עשיתי כמה תפקידים קרביים מעניינים. בזמן הצבא, פעם בכמה חודשים, ביקשתי מאמיתי דיין להגיע ולהשתתף באימון עם קבוצת הנוער, ואז בתחילת הקיץ כשעמדתי להשתחרר יצרתי קשר עם שחר הבר המאמן. הצטרפתי בהתחלה רק לאימוני הכושר. הרגשתי שאני צריך לשים דגש על הזריזות, להחזיר אלמנטים שהלכו קצת לאיבוד, ובעיקר לעבוד קשה ולנסות להשתפר. בהמשך כבר הצטרפתי לשגרת אימונים מלאה. שיחקתי קצת מול חולון, ולאט לאט מצאתי את עצמי גם בהרכב, במשחק ברמת השרון בליגה ומול קרית אונו בגביע".

ואז הגיע הרגע הגדול ביום שישי האחרון. נסה לשתף איך הרגשת דווקא אחרי סדרת ההחטאות, ומאיפה הגיע הביטחון לקחת ולכבוש את הזריקות המכריעות במשחק.

"האמת, שבמשחק עצמו לא חשבתי לרגע על ההחטאות, ורק אחרי המשחק משהו התפקס. התחושה הייתה שהחברים לקבוצה ישר מנערים אותך מזה, ותומכים. חזרתי אחרי כמה דקות, וכשהגעתי למצבים של השערים בדקות הסיום – חשבתי על נטו להבקיע. האמת שלא שמתי לב שאלו היו השערים המכריעים, אלא רק בסוף המשחק שבאו אלי ואמרו לי 'כל הכבוד'. אז אמרתי לעצמי, טוב, סבבה. אחרי זה שקראתי את כתבת הסיכום באתר האיגוד, כבר אמרתי – 'וואלה'. הבנתי שעשיתי משהו חשוב, אבל החשוב יותר זה הכיף לתרום לקבוצה במעמד הזה. אני ממש נהנה מהחזרה להווי של הקבוצה. אני מרוצה מאוד, ושוב – מעריך את כולם שקיבלו אותי. אני מקווה שגם נצליח במעמד חצי הגמר ובהמשך הליגה".
ספונסרים1ספונסרים2ספונסרים4 - גיבובהסופנסרים5 - אאוטדורמולטןגייטוריידקל גב