YouTube   Twitter   FACEBOOK
 
 
   
 
?????? ??? ??????
 
 
 
 
 
 
יום האישה שמח - גם בכדוריד!
לכבוד היום החגיגי של המין היפה, קיבצנו את דבריהן של שלוש בעלות תפקיד בענף הכדוריד הנשי בישראל: את מאמנת השוערות דוינה קופטץ, את השופטת מורן קלוו-כחלון, ואת המנהלת של הפועל ראשל"צ ליעד הר-לב. האם קיימת התקדמות בענף בגזרה הנשית? לאן אפשר לשאוף? פירוט לכך בכתבה
 
     
  תאריך: 3/8/2018   |   כתב: ארד ירושלמי   |   ארכיון ליגות  
     
 

יום האישה הבינלאומי חל היום, ובמקומות רבים בעולם מציינים את ההתקדמות האדירה שנעשתה בשנים האחרונות למען השוויון באספקטים שונים של חיינו, כולל בנושאי הספורט. גם בישראל, ובענף הכדוריד בפרט, נעשית עבודה מאסיבית למען הבנות הלוקחות חלק במועדונים השונים שקיימים ברחבי המדינה, בעיקר בזכות ההשקעה הגדולה של ארגון "אתנה" וכל הפועלים והעוסקים במלאכה.

 

בעקבות כך, ולכבוד היום המיוחד, החלטנו לראיין שלוש מהנשים החזקות בתחום (שגם היו שחקניות בעברן) שמובילות, כל אחת בדרכה היא, את הענף של כדוריד הנשים להישגים חדשים ולתוצאות מרשימות. להלן התוצאות.

 

דוינה קופטץ, מאמנת השוערות היחידה בישראל, הגיעה לארץ מרומניה לאחר שהייתה שם שוערת של הנבחרת המקומית, ולקחה איתה חלק שבע פעמים באליפויות העולם ואף זכתה איתה פעמיים בגביע אירופה. בגיל 31 עשתה עלייה, שיחקה כשוערת בקבוצות ישראליות, ולאחר פרישתה הפכה להיות מאמנת השוערות של כל הנבחרות הלאומיות שלנו לנשים, ולתקופה קצרה אף אימנה גם בנבחרות הצעירות של הבנים.

 

"מכל הניסיון שיש לי בכדוריד, אני יכולה להגיד לך שבשנתיים האחרונות יש התקדמות רצינית. התחלנו פרויקט מאד יפה עם אתנה, ואני חושבת שבזמן האחרון עושים את העבודה הכי נכונה כדי לקדם את הכדוריד בארץ, כולל של הנשים. יש שינוי בצורת האימונים, בגישה ובעוד הרבה נושאים אחרים. עכשיו התחלנו לעבוד עם בנות צעירות יותר, ומנסים להביא בנות מכל הארץ לכדוריד, ועובדים מאד יפה לפי התוכנית של המאמן הראשי בני אינגל. אנחנו מאד מאושרות ממה שהצלחנו להשיג עד עכשיו מהעבודה של השנתיים האחרונות."

 

דוינה קופטץ, מאמנת את שוערות הנבחרות השונות

 

קופטץ נחשבת לאחת האושיות המעורבות ביותר בכדוריד הנשים הארצי, והידע שלה אודות הפעילות של גופים שונים דוגמת "אתנה" מדבר בפני עצמו: "אני אסביר למה אני חושבת שיש התקדמות יותר מאשר בעבר. אני כבר שנים עובדת פה בארץ, אבל בשנתיים האחרונות מתחילים לעבוד הרבה יותר נכון. נותנים לבנות הצעירות יותר את הבסיס האמיתי של הכדוריד, וכל שנה רואים המשכיות טובה. בנות שלומדות את הבסיס בגיל הנכון יכולות להתקדם בקצב טוב יותר מאשר הבנות שלמדו את הבסיס מאוחר."

 

כשנשאלה קופטץ לגבי החזון של הכדוריד הנשי בישראל, היא לא היססה לומר את מחשבותיה בנוגע לשוויון: "עד עכשיו כל הזמן הבנות היו במקום השני ללא הרבה עזרה. מאז שאתנה התחילו לעבוד איתנו, יש יותר התעסקות והתקדמות. אני חושבת שאם נמשיך כך, יהיה הבדל גדול בין מה שהיה למה שיהיה. כדי שנרגיש שיש יותר התקדמות לשוויון, בעיקר בנושא הכלכלי, אנחנו צריכים לעודד שיהיו הרבה יותר משחקים לבנות, טורנירים בארץ, ויותר מסגרות בשביל הבנות האלה באופן כללי."

 

המאמנת גם ידעה להציג דוגמאות יפות של ההתקדמות בענף: "היינו הנבחרת של הנערות במקדוניה בקיץ האחרון, וקיבלנו מילים מאד יפות מכל מיני משלחות שם, אפילו מהמארגנים ומכל האנשים מהאיגוד האירופאי שהיו שם. הם היו בשוק על הטיפול שלנו בבנות, למרות שלא היה לנו מספיק ניסיון במסגרות כאלה. שאר הנבחרות עושות 30-40 משחקים בטורנירים כאלה, לנו היו רק ארבעה, אבל הם מאד החמיאו לנו."

 

קופטץ סיכמה את דעותיה עם מסר מאד חשוב: "חייבים להמשיך עם הפרויקטים האלה כדי שההתקדמות באמת תביא לתוצאות הרצויות. כמו שאמרתי, רק עם יותר מסגרות וטורנירים מהסוגים הללו יהיה אפשר להרגיש שההתקדמות באמת שווה משהו. אני כן מאמינה שיש עבודה נכונה ושאפשר להגיע לזה, ואם זה באמת יתקדם יותר אז אפשר אפילו לשאוף להיות ברמה של מקומות 8-10 באירופה."

 

דוינה קופטץ בפעולה

 

המרואיינת השנייה הייתה מורן קלוו-כחלון, שופטת הכדוריד הבכירה ששיחקה בעבר בקבוצת בנות הרצליה, ובעקבות פציעה שהשביתה אותה החליטה לנסות את קורס השופטות ולהמשיך לחוות את הכדוריד בדרך מעט שונה. כיום היא שופטת גם בליגת הגברים ומצליחה לשלב זאת גם עם התפקיד האימהי לשתי בנותיה.

 

"בתקופה שבה אני הייתי שחקנית היו פה הרבה מאד שחקניות מאד רציניות ובכירות בארץ, שכיום עדיין מאד מעורבות או מוכרות בענף. למשל אאורה (פרידמן, מאמנת מכבי פ"ת) וילנה (רוזנשטיין, שחקנית מכבי פ"ת) היו כוכבות, והייתה את ויקה (גרוזובסקי, שחקנית מכבי ארזים ר"ג) שהייתה כוכבת בחולון. אבל זה עדיין לא היה מספיק כדי שמשהו יקרה בענף של הנשים לדעתי. אני חושבת שדווקא ההגדלה של כמות הזרות בליגה שלנו מאד הוסיפה לרמה, וזה עושה הבדל מאד גדול."

 

קלוו-כחלון, השופטת היחידה בליגות הבכירות לגברים ונשים בישראל, סיפרה על התהליך שהוביל אותה למעמד זה: "ממש רוצים שיהיה לנו זוג שופטות חדש כדי לנסות להפוך אותן לבין-לאומיות, וזה יכול לקרות, אבל זה חייב להיות זוג שיגיע מתוך הענף. הבעיה היא שזה צריך לבוא על חשבון המשחק. אני עזבתי בגלל פציעה, והייתי מנהלת הקבוצה של הרצליה, היה לי מאד קשה לראות את המשחק ככה מהצד. שאלו אותי: 'למה את לא עושה קורס שופטות?' אז עשיתי את הקורס עם מישהי נוספת, אבל בגלל בעיות רפואיות היא לא יכלה יותר להתעסק בספורט. אחרי שנתיים חן (הלפרין) עשתה את הקורס, ומאז היינו זוג שופטות לתקופה ארוכה. לצערי זה לא צלח ברמה הבין-לאומית, וחן כבר הפסיקה לשפוט בינתיים."

 

כשנשאלה קלוו-כחלון לגבי העתיד של השיפוט הנשי, היא הסבירה מה צריך לקרות: "כמו שאמרתי, מאד רוצים זוג שופטות בכיר בישראל, אבל כדי שהן יהיו ברמה של שופטות בין-לאומיות, ההשקעה צריכה להגיע מהכיוון שלהן, ושהוועדה המקצועית של השופטים תתן תמיכה כדי לדחוף אותן קדימה. גם בזירה האירופאית מאד רוצים זוגות של שופטות, אבל בדרך כלל שם נשים שופטות משחקים של נשים. כן יש כוונה חיובית כדי לקדם את העניין הזה, וזה מאד חשוב."

 

מורן כחלון עם מדי השופטת

 

גם השופטת, בדומה למאמנת השוערות, יודעת איפה הכי חשוב להשקיע כדי לקדם יותר את התהליכים שכבר קיימים: "תמיד צריך לשאוף כמה שיותר גבוה. אני לא הכי מעורבת בפעולות השונות שמתקיימות כדי לקדם את הענף, אבל אני כן חושבת שצריך לעשות הרבה יותר השקעה בעניין של הבנות הקטנות, ולעשות מה שאפשר איתן כדי לממש את הפוטנציאל שלהן, כי יש פה חומר מאד טוב מהרושם האישי שלי. בחולון למשל יש קבוצה מאד טובה, ובכלל מה שקורה בחולון בתקופה האחרונה זה נהדר, יש שם בנות מאד מוכשרות. השאלה האמיתית היא מה עושים עם כל זה, איך מטפלים בבנות האלה, כי יש עם מה לעבוד מבחינת חומר."

 

קלוו-כחלון מודעת לכך שלהגיע לשוויון עם הגברים בספורט זו משימה לא פשוטה, אבל שומרת על אופטימיות: "זה עניין כלכלי קודם כל. מבחינת תפיסה בכל ענף יש רצון שהגברים יצליחו יותר מאשר הרצון שהנשים יצליחו. למה זה ככה? אני לא יודעת להגיד. אבל מה שחשוב זה לשים לב למה שיש לנו כרגע, ואני כן מזהה התקדמות ברמה של הנשים בכדוריד, אז רק צריך לדעת לשמור על גישה נכונה עם החומר הזה. אני מאד מברכת על הפרויקטים השונים כמו זה של אתנה, ומנסה כמה שיותר לעקוב."

 

לסיום, קיימנו ראיון עם ליעד הר-לב, המנהלת של קבוצת הפועל ראשל"צ בנשים, שהעונה מפגינה יכולות מאד גבוהות ונמצאת במקום השני בטבלה של הליגה לנשים. הר-לב הייתה שחקנית בקבוצה זו בתור מקשרת ושחקנית פינה, והיא התחילה את מסעה בענף לפני 23 שנה מגילאי בתי הספר, והייתה שחקנית פעילה עד לפני שנה.

 

"כל העבר שלי בענף היה במועדון הפועל ראשון-לציון. לפני בערך שבע שנים נפצעתי בברך, וזה מנע ממני לשחק במשך שלוש שנים. לאחר מכן חזרתי קצת לשחק לשלוש עונות נוספות, ובשנה האחרונה כבר הפסקתי לגמרי, ואני כיום המנהלת של הקבוצה ומלווה אותה במהלך העונה כולה."

 

גם הר-לב נשארת כמה שיותר בעניינים מבחינת ההתקדמות של הכדוריד נשים בישראל, והיא יודעת היטב מה הגורמים להתקדמות הזאת: "אם נסתכל ארבע שנים אחורה, נראה שהיו כאן שתי קבוצות שהיו חזקות ושלטו בענף. אפשר לראות איך שבכל שנה יותר ויותר קבוצות מתחזקות, מבחינת סגלים, מבחינת כמות הזרות וגם האיכות שלהן. ההתייחסות של הקבוצות עצמן, זה מה שגורם להתקדמות המשמעותית שאנחנו רואים בשנים האחרונות. בדיוק כמו מה שקורה בגברים, גם בקבוצות הנשים התחילו להביא יותר ויותר זרות, וגם איכותיות יותר."

 

הר-לב (מספר 99) עם קבוצתה הפועל ראשל"צ

 

שחקנית העבר פירטה אף יותר על איך כל ההשקעה מגיעה מלמטה, ולאו דווקא מהגורמים שמעל: "הכל בא מהבנות שצומחות מהענף, ומהמועדונים עצמם. התחילו לשים יותר דגש על חשיבות של קבוצת נשים במועדון, ומעבר לזה הבנות שגדלות במועדונים מסוימים בדרך כלל נשארות שם לתקופות ארוכות מאד. לדעתי הנאמנות אצל הנשים בכדוריד יותר משמעותי מאשר אצל הגברים. זה כנראה קשור לעניינים כספיים ודקות משחק. וכמו שאמרתי, מועדונים הבינו שזה נכון להם שתהיה קבוצת נשים מובילה לצד קבוצת הגברים. כמובן שאפשר גם לקשר את כל זה לגופים כמו אתנה, כי מנסים לבסס את הענף כמה שיותר, וזה חשוב מאד."

 

כשנשאלה על ההשוואה בין הענף של הגברים לנשים, היא בעיקר ידעה לציין דברים מאד מעודדים על מה שקורה במועדון אליו היא שייכת: "בסופו של דבר תהיה עדיפות לגברים, כי הקהל שקונה כרטיסים ומנויים קונים בשביל לראות בעיקר את קבוצת הגברים. אבל התייחסות המועדון בהפועל ראשל"צ היא זהה לחלוטין בין גברים ונשים. אין מצב שאני אבקש משהו ולא אקבל. אפילו יומיים לפני משחק גביע של הגברים הם נענו לבקשה שלי להחלפת שעות של אימון, כך שאני לא מרגישה הבדלים ביחס. מבחינה כלל ענפית כן יש פערים מאד גדולים שכן צריך להתייחס אליהם כדי שהם לא יהיו קיימים. אבל במועדונים אני מאמינה שכן יש יחס הוגן לנשים. שמעתי על יום כיף שעשו לבנות של מכבי ראשל"צ ולמען האמת מאד קינאתי בהן."

 

לבסוף ציינה הר-לב כמה חשובה המסגרת הספורטיבית: "אני חושבת שכל ילד וילדה חייבים לגדול במסגרת של ספורט קבוצתי. הדבר הזה נותן המון ערך מוסף, בונה את האישיות, ולדעתי אותי זה הפך לאדם טוב יותר, חכם יותר ומצליח יותר. בעבר היה הרבה יותר זמן פנוי לכל מיני דברים אחרים, אבל ככל שיש פחות זמן פנוי בעקבות אימונים, משחקים והתעסקות בספורט, אז זה לדעתי הרבה יותר טוב לבני נוער, ובעיקר לבנות שרוצות להצליח בחיים בעתיד. אבל להביא ילדות צעירות זו לא הבעיה, החלק הקשה זה איך לשמר אותן. זאת החוכמה. אני בטוחה שאם תהיה תוכנית סגורה ומובנית לזה, ויתנו לזה יותר במה וחשיפה זהה לזו של הגברים, אז אני מאמינה שאפשרי להגיע רחוק מאד."

 

הר-לב בתקופתה כשחקנית

 
     
 
תגובות גולשים (לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות)      הוסף תגובה
 
 
 
 
דבר היו"ר
מבנה האיגוד
הודעות האיגוד
נבחרת ישראל
ספונסרים ונותני חסות
תארים
VIDEO נבחרות והשתלמויות
חוקה טפסים ותקנון
קישורים
צור קשר
כניסה לשופטים
פרויקט 2024
הדרכה-השתלמויות מאמנים
וידיאו/סטטיסטיקה ליגת ווינר 2017-2018
וידיאו וסטטיסטיקה ליגת ווינר עונת 2018-19


 
 
ספונסרים